Page 119 - עידן האימפריות
P. 119

‫הטיפוסים העיקריים של טביעות החותם על קנקנים  ‪117‬‬

‫והמורכבות של הסמל והאותיות‪ ,‬גרמו לכך שעד מחקרה של בוצר לא הוגדרה‬
‫טיפלוגיה יסודית של מערכת זו‪ 145.‬במחקר זה התבססה הטיפולוגיה שלפיה טביעות‬
‫'ירשלמ' נחלקות לשישה טיפוסים ראשיים ועוד לשני תת‪-‬טיפוסים‪ ,‬ובסך הכול היו‬

                                              ‫בשימוש במערכת זו שמונה חותמות‪146:‬‬
‫טיפוס ‪ — A‬גדול למדי (‪ 2.1-1.9‬ס"מ) אליפטי במקצת‪ ,‬ללא נקודה באמצע‬
‫המחומש‪ .‬קודקודי המחומש אינם סימטריים ועבים יחסית‪ ,‬ויש שהם נחתכים על‬
‫ידי המסגרת החיצונית של החותם‪ .‬האותיות כתובות בתשליל (נגטיב) ומסודרות עם‬

                                                                          ‫כיוון השעון‪.‬‬
‫טיפוס ‪ — B‬דומה בגודלו (‪ 2.0-1.9‬ס"מ)‪ ,‬צורתו אליפטית במקצת והוא מתאפיין‬
‫בנקודה באמצע המחומש‪ .‬צלעות המשולשים עבים וגסים למדי‪ ,‬וצורתם קמורה‬
‫מעט‪ .‬חלק מהצלעות של המחומש עוברות את המסגרת העגולה של החותם‪.‬‬

                                 ‫האותיות כתובות בנגטיב ומסודרות עם כיוון השעון‪.‬‬
‫טיפוס ‪ — C‬בגודל של ‪ 1.8-1.7‬ס"מ בממוצע‪ .‬צורתו עגולה עם נקודה באמצע‬
‫המחומש‪ .‬קודקודי המחומש סימטריים ועדינים‪ ,‬ולרוב אינם יוצאים מגבולות‬
‫המסגרת החיצונית של החותם‪ .‬האותיות כתובות בנגטיב ומסודרות עם כיוון השעון‪.‬‬
‫טיפוס ‪ — C1‬דומה מאוד לטיפוס ‪ ,C‬אך הטביעה שקועה ואינה בולטת החוצה‪.‬‬
‫טיפוס זה‪ ,‬וגם טיפוס ‪( D1‬להלן)‪ ,‬טביעתם שקועה ולא חרותה‪ ,‬והיא גם אינה‬

                                                                  ‫מוטבעת בנגטיב‪147.‬‬

‫תשס"ח‪ ,‬עמ' ‪ ,2011 ;112-111‬עמ' ‪ .595-593‬תאריך זה התקבל גם על דעתה של בוצר‪ ,‬תשע"ב;‬
      ‫וראו גם בוצר וליפשיץ‪ ,‬תשע"ב‪ ,‬עמ' ‪ ,201-200‬ושם גם טיעונים לביסוס התיארוך הזה‪.‬‬

‫‪ 	145‬אהרוני (תשט"ו‪ ,‬עמ' ‪ ,171-170‬ציור ‪ )18‬היה הראשון שניסה להגדיר מאפיינים לאותיות שבין‬
‫קודקודי המחומש‪ ,‬אך לא פיתח אותם לכדי טיפולוגיה מקיפה‪ .‬לאפ (‪ )1963‬הגדיר שני טיפוסים‬
‫בלבד לכל ‪ 44‬טביעות החותם שהיו ידועות לו‪ .‬בעקבות טביעה שנמצאה בתל ירמות‪ ,‬חלק‬
‫ריצ'ארדסון (‪ ,1968‬עמ' ‪ )14‬על הטיפולוגיה הבסיסית של לאפ‪ ,‬וטען שיש להוסיף לטיפולוגיה‬
‫קריטריונים נוספים שלאפ לא הביאם בחשבון‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם הוא לא הציג טיפולוגיה מפורטת‬
‫למשפחה זו של טביעות החותם‪ .‬גם שוהם ואריאל (‪ ,2000‬עמ' ‪ )162‬לא פיתחו טיפולוגיה‬

     ‫ברורה של טביעות 'ירשלמ'‪ ,‬וטענו שהטביעות אינן ברורות די לצורך הבחנה טיפולוגית‬
‫‪ 1	 46‬לדיון מפורט בטיפולוגיה של טביעות 'ירשלמ' ולסקירה של תולדות המחקר בנושא זה ראו‬
‫בוצר תשע"ב‪ ,‬וראו שם גם דיון באפשרות לזהות במערכת זו חותמות נוספים על אלה שהוגדרו‬

   ‫כאן‪ .‬לסיכום הטיפולוגיה של טביעות אלה ראו גם בוצר וליפשיץ‪ ,‬תשע"ב‪ ,‬עמ' ‪.203-202‬‬
‫‪ 1	 47‬היותה של הטביעה שקועה מאפשרת להניח שבחותם בלטו הסמל והאותיות כלפי חוץ‪ .‬ואולם‬
‫נוכח האיכות הנמוכה של מכלול חותמות 'ירשלמ' בכלל ושל טיפוסים אלה בתוך כך‪ ,‬קשה‬
‫להניח שהוכן חותם כזה‪ ,‬הדורש השקעה גדולה במיוחד‪ .‬אפשרות אחרת‪ ,‬סבירה יותר‪ ,‬היא‬
‫שהטביעות השקועות נעשו באמצעות טביעת חותם קיימת על ידית של קנקן‪ ,‬אולי לאחר‬
‫שנשבר הקנקן והידית המוטבעת נותקה ממנו‪ .‬כאשר מטביעים 'חותם' שכזה על ידית הקנקן‬
‫נוצרת טביעה שקועה שאינה בנגטיב והיא זהה לטיפוס אחר‪ .‬טביעות ייחודיות אלה נמצאו‬

                                                                  ‫אך ורק בחפירות בירושלים‪.‬‬
   114   115   116   117   118   119   120   121   122   123   124