Page 120 - עידן האימפריות
P. 120
118פרק ד
טיפוס — Dקטן במיוחד ( 1.5-1.4ס"מ) ,והוא מתאפיין בנקודה באמצע המחומש.
צלעות המחומש דקות וסימטריות ,וכל קודקודי המשולשים נוגעים במסגרת העגולה
של החותם .כל האותיות כתובות בנגטיב ,למעט האות 'יוד' ,שנכתבה ככל הנראה
בחותם בנגטיב ולכן בטביעה היא כתובה בכיוון הנכון .האותיות מסודרות עם כיוון
השעון.
טיפוס — D1יחידאי ודומה מאוד לטיפוס ,Dאך הטביעה שקועה .הפריט היחיד
מטיפוס זה נמצא בעופל148.
טיפוס — Eיחידאי גם הוא ,ונמצא ממנו רק פריט אחד בחפירות עיר דוד .זהו
הטיפוס הגדול ביותר מכל טביעות 'ירשלמ' ( 2.6-2.4ס"מ) וצורתו אליפטית מעט,
ללא נקודה באמצע המחומש .צלעות המחומש עבות וגדולות ,וחלקן נוגע מעט
במסגרת העגולה של החותם .למרות המרחב הגדול בטביעה ,האותיות קטנות ,והן
כתובות בנגטיב עם כיוון השעון.
טיפוס — Fבגודל ממוצע ( 1.9-1.8ס"מ) ,עגול ,שהוכן בצורה רשלנית ,ולכן רוב
הטביעות ששייכות לו אינן ברורות .בטיפוס זה אין נקודה באמצע המחומש .צלעות
המחומש עבות וגסות ,ורובן עוברות את המסגרת העגולה של החותם .האותיות
כתובות בנגטיב עם כיוון השעון .האות 'למד' בטיפוס זה ייחודית משום שהיא
הפוכה כאשר הזווית החדה שלה פונה כלפי מרכז המחומש149.
הקורפוס של טביעות 'ירשלמ' כולל רק 104ידיות ובולט מקומן של ירושלים (58
ידיות) ושל רמת רחל ( 33ידיות) .הממצא בשני אתרים אלה הוא בשיעור של 88%
מסך כל טביעות 'ירשלמ' .בכל האתרים האחרים נמצאה רק ידית 'ירשלמ' אחת,
חוץ מגזר ,שנמצאו בה שתי ידיות .בולטת אפוא התופעה של ריכוז כמעט מוחלט
של טביעות 'ירשלמ' בשני אתרי האיסוף המרכזיים ,תופעה שאין לה מקבילות בכל
מגוון הטיפוסים של טביעות 'יהוד' ,למעט טביעות 'יהד-ט' (טיפוס ,)17המתוארכות
לאותו פרק זמן של טביעות 'ירשלמ' 150.בכל שאר טיפוסי הטביעות מהתקופה
הפרסית ומהתקופה הלניסטית נמצא גיוון רב יותר של ממצא באתרי מנהל משניים
ובאתרי ייצור.
תפוצת טביעות 'ירשלמ' מעידה על ירידה במעמדה של רמת רחל כאתר מנהל
ראשי ,ואת הפיכתה למשנית לירושלים מבחינת מספר הידיות .מסקנה זו נקשרת
לשינוי שחל במאה הב' לפנה"ס במעמדה היישובי של רמת רחל :המרכז המנהלי
148להשערות על דרך ייצורה של טביעה בודדה זו ראו לעיל ,בדיון על טיפוס .C1
1 49מעניין ששתיים מהידיות שנמצאו בשטח E1בעיר דוד ( )6070 ,9072שייכות לאותו קנקן .זוהי
העדות היחידה לקנקן 'ירשלמ' שטביעת חותם הוטבעה על שתי ידיות שלו.
1 50ראו על כך ליפשיץ וונדרהופט ,2011 ,עמ' .658על המשמעות ההיסטורית והמנהלית של
תופעה זו ראו להלן ,בפרק ח–.6