Page 120 - עידן האימפריות
P. 120

‫‪  118‬פרק ד‬

‫טיפוס ‪ — D‬קטן במיוחד (‪ 1.5-1.4‬ס"מ)‪ ,‬והוא מתאפיין בנקודה באמצע המחומש‪.‬‬
‫צלעות המחומש דקות וסימטריות‪ ,‬וכל קודקודי המשולשים נוגעים במסגרת העגולה‬
‫של החותם‪ .‬כל האותיות כתובות בנגטיב‪ ,‬למעט האות 'יוד'‪ ,‬שנכתבה ככל הנראה‬
‫בחותם בנגטיב ולכן בטביעה היא כתובה בכיוון הנכון‪ .‬האותיות מסודרות עם כיוון‬

                                                                                ‫השעון‪.‬‬
‫טיפוס ‪ — D1‬יחידאי ודומה מאוד לטיפוס ‪ ,D‬אך הטביעה שקועה‪ .‬הפריט היחיד‬

                                                          ‫מטיפוס זה נמצא בעופל‪148.‬‬
‫טיפוס ‪ — E‬יחידאי גם הוא‪ ,‬ונמצא ממנו רק פריט אחד בחפירות עיר דוד‪ .‬זהו‬
‫הטיפוס הגדול ביותר מכל טביעות 'ירשלמ' (‪ 2.6-2.4‬ס"מ) וצורתו אליפטית מעט‪,‬‬
‫ללא נקודה באמצע המחומש‪ .‬צלעות המחומש עבות וגדולות‪ ,‬וחלקן נוגע מעט‬
‫במסגרת העגולה של החותם‪ .‬למרות המרחב הגדול בטביעה‪ ,‬האותיות קטנות‪ ,‬והן‬

                                                     ‫כתובות בנגטיב עם כיוון השעון‪.‬‬
‫טיפוס ‪ — F‬בגודל ממוצע (‪ 1.9-1.8‬ס"מ)‪ ,‬עגול‪ ,‬שהוכן בצורה רשלנית‪ ,‬ולכן רוב‬
‫הטביעות ששייכות לו אינן ברורות‪ .‬בטיפוס זה אין נקודה באמצע המחומש‪ .‬צלעות‬
‫המחומש עבות וגסות‪ ,‬ורובן עוברות את המסגרת העגולה של החותם‪ .‬האותיות‬
‫כתובות בנגטיב עם כיוון השעון‪ .‬האות 'למד' בטיפוס זה ייחודית משום שהיא‬

                      ‫הפוכה כאשר הזווית החדה שלה פונה כלפי מרכז המחומש‪149.‬‬

‫הקורפוס של טביעות 'ירשלמ' כולל רק ‪ 104‬ידיות ובולט מקומן של ירושלים (‪58‬‬
‫ידיות) ושל רמת רחל (‪ 33‬ידיות)‪ .‬הממצא בשני אתרים אלה הוא בשיעור של ‪88%‬‬
‫מסך כל טביעות 'ירשלמ'‪ .‬בכל האתרים האחרים נמצאה רק ידית 'ירשלמ' אחת‪,‬‬
‫חוץ מגזר‪ ,‬שנמצאו בה שתי ידיות‪ .‬בולטת אפוא התופעה של ריכוז כמעט מוחלט‬
‫של טביעות 'ירשלמ' בשני אתרי האיסוף המרכזיים‪ ,‬תופעה שאין לה מקבילות בכל‬
‫מגוון הטיפוסים של טביעות 'יהוד'‪ ,‬למעט טביעות 'יהד‪-‬ט' (טיפוס ‪ ,)17‬המתוארכות‬
‫לאותו פרק זמן של טביעות 'ירשלמ'‪ 150.‬בכל שאר טיפוסי הטביעות מהתקופה‬
‫הפרסית ומהתקופה הלניסטית נמצא גיוון רב יותר של ממצא באתרי מנהל משניים‬

                                                                         ‫ובאתרי ייצור‪.‬‬
‫תפוצת טביעות 'ירשלמ' מעידה על ירידה במעמדה של רמת רחל כאתר מנהל‬
‫ראשי‪ ,‬ואת הפיכתה למשנית לירושלים מבחינת מספר הידיות‪ .‬מסקנה זו נקשרת‬
‫לשינוי שחל במאה הב' לפנה"ס במעמדה היישובי של רמת רחל‪ :‬המרכז המנהלי‬

              ‫‪ 	148‬להשערות על דרך ייצורה של טביעה בודדה זו ראו לעיל‪ ,‬בדיון על טיפוס ‪.C1‬‬
‫‪ 1	 49‬מעניין ששתיים מהידיות שנמצאו בשטח ‪ E1‬בעיר דוד (‪ )6070 ,9072‬שייכות לאותו קנקן‪ .‬זוהי‬

                 ‫העדות היחידה לקנקן 'ירשלמ' שטביעת חותם הוטבעה על שתי ידיות שלו‪.‬‬
‫‪ 1	 50‬ראו על כך ליפשיץ וונדרהופט‪ ,2011 ,‬עמ' ‪ .658‬על המשמעות ההיסטורית והמנהלית של‬

                                                              ‫תופעה זו ראו להלן‪ ,‬בפרק ח–‪.6‬‬
   115   116   117   118   119   120   121   122   123   124   125