Page 118 - עידן האימפריות
P. 118

‫‪  116‬פרק ד‬

‫של מערכת זו הוצג מגוון דעות‪ .‬בעקבות החפירות בגזר היה מקאליסטר הראשון‬
‫להציע לתארך את טביעות 'ירושלם' למאה הג' לפנה"ס‪ 139.‬דעתו זו לא התקבלה‬
‫על דעתם של חוקרים רבים‪ ,‬שתיארכו את הטביעות לימי שיבת ציון וקבעו את‬
‫זמנן למאה הה' לפנה"ס‪ 140.‬במהלך החפירות ברמת רחל חזר אהרוני לתיארוך של‬
‫מקאליסטר והציע לתארך את טביעות 'ירושלם' לתחילת התקופה ההלניסטית‪.‬‬
‫ג'ובני גרביני הוסיף וקבע למערכת טביעות 'ירשלמ' מסגרת כרונולוגית של המאות‬
‫הג' והב' לפנה"ס‪ 141.‬אביגד קיבל את התיארוך הזה‪ ,‬ולדעתו ממצאי החפירות ברובע‬
‫היהודי מחזקים את התיארוך לתקופה הטרום‪-‬חשמונאית‪ 142.‬בעקבות החפירות בתל‬
‫אל‪-‬פול איחרה ננסי לאפ את התיארוך של אביגד וקבעה את זמנה של המערכת‬
‫האמורה למחצית השנייה של המאה הב' לפנה"ס‪ 143.‬בעקבות לאפ הסכים גם אביגד‬
‫לתארך את טביעות 'ירשלמ' לתקופה החשמונאית‪ ,‬ועל בסיס פרסום חפירות הרובע‬
‫היהודי קבע הלל גבע שמערכת הטביעות הזאת שייכת לימיה הראשונים של מדינת‬

                                                                     ‫בית חשמונאי‪144.‬‬
‫המיעוט היחסי של הידיות המוטבעות‪ ,‬איכות החותמות ואיכות הטביעות‪,‬‬

‫מנהלי‪ .‬אריאל ושוהם (‪ ,2000‬עמ' ‪ )161‬סברו שמכיוון שבטביעות 'ירשלמ' מופיע לראשונה‬
‫שמה של העיר ולא של הפחווה‪ ,‬אפשר להניח שהדבר מעיד שהקנקנים הוטבעו בירושלים‬
‫או בעבור ירושלים‪ .‬גבע (‪ ,2007‬עמ' ‪ )101‬טען‪ ,‬כי תחום התפוצה המוגבל של הטביעות הללו‬
‫מעיד שייעודן היה מנהלי באזור ירושלים‪ ,‬ובהקשר למרד החשמונאים ולעצמאות החדשה‬

                                                                                         ‫באזור‪.‬‬
                                                              ‫‪ 1	 39‬ראו מקאליסטר‪ ,1907 ,‬עמ' ‪.264‬‬
‫‪ 1	 40‬ראו סוקניק‪ ,‬תרצ"ג‪-‬תרצ"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;6‬אולברייט‪ ,1926 ,‬עמ' ‪ ;209‬דאנקן‪ ,1931 ,‬עמ' ‪ ;140‬וינסנט‪,‬‬

                                                                                ‫‪ ,1956‬עמ' ‪.614‬‬
‫‪ 	141‬לדעתו של אהרוני (‪ ,1956‬עמ' ‪ ,)150-149‬ייצורן של טביעות 'ירשלמ' החל לאחר כינון הפוליס‬
‫היוונית בירושלים‪ .‬גרביני (‪ ,1962‬עמ' ‪ )68‬קבע את המאות הג' והב' לפנה"ס על סמך זיהוי‬
‫כלי החרס ההלניסטיים (בעיקר נרות)‪ ,‬שנמצאו ביחד עם הידיות המוטבעות‪ .‬בעקבות אהרוני‬
‫וגרביני הציע לאפ (‪ ,1962‬עמ' ‪ )35‬לתארך את טביעות 'ירושלם' ואת טביעות 'יהוד ט' לתקופת‬
‫תלמי השלישי‪ .‬קביעתו של לאפ התקבלה על דעתם של מרבית החוקרים‪ ,‬ובהתאם לכך רובם‬
‫תיארכו את הטביעות למאות הג' והב' לפנה"ס‪ .‬ראו שטרן‪ ,1973 ,‬עמ' ‪ ;207‬ריצ'ארדסון‪,1968 ,‬‬

                    ‫עמ' ‪ ;17-16‬מזר‪ ,1981 ,‬עמ' ‪ ;4‬קרוס‪ ,1981 ,‬עמ' ‪ ;68‬גבע‪ ,2003 ,‬עמ' ‪.258‬‬
‫‪ 	142‬ראו אביגד‪ ,1974 ,‬עמ' ‪ ,1976 ;58-57‬עמ' ‪ ,1980 ;27‬עמ' ‪ .77‬בחפירות הרובע היהודי (שטחים‬
‫‪ A‬ו‪ ,)F-‬נמצאו שתי ידיות של פכים שהוטבעו בטביעות 'ירשלמ'‪ .‬לטענת אביגד (‪ ,1974‬עמ'‬
‫‪ ,)58‬פכים דומים לאלה נמצאו גם בשטח ‪( E‬לוקוס ‪ ,)745‬וזמנם המאה הב' לפנה"ס‪ .‬פכים‬
‫דומים לאלה מצא לאפ (‪ ,1968‬עמ' ‪ )72‬בחפירות בית צור בשכבות ‪ 1‬ו‪ ,2-‬המתוארכות למאה‬
‫הב' לפנה"ס‪ .‬על רקע הנחתו שבסטרטיגרפיה של הרובע היהודי יש פער בדיוק בתקופה זו‪,‬‬

                           ‫טען אביגד שיש לתארך את הטביעות לתקופה הטרום‪-‬חשמונאית‪.‬‬
‫‪ 1	 43‬לדעתה של לאפ (‪ ,1978‬עמ' ‪ )112‬היה האתר בשיאו במחצית השנייה של המאה הב' לפנה"ס‪,‬‬

                           ‫ולכן יש לקבוע את זמנה של מערכת טביעות 'ירשלמ' לתקופה זו‪.‬‬
‫‪ 1	 44‬ראו אביגד‪ ,1983 ,‬עמ' ‪ ;77‬גבע‪ ,2007 ,‬עמ' ‪ .103-92‬דומה דעתם של ליפשיץ וונדרהופט‪,‬‬
   113   114   115   116   117   118   119   120   121   122   123