Page 117 - עידן האימפריות
P. 117

‫הטיפוסים העיקריים של טביעות החותם על קנקנים  ‪115‬‬

‫	 החשיבות העיקרית בניתוח מערכת טביעות 'יהוד' ביהודה של ימי השלטון‬
‫הפרסי‪ ,‬התלמי וראשית התקופה הסלווקית היא בהבנת ההמשכיות של מנהל‬
‫הקנקנים‪ ,‬לא רק במעבר מהתקופה הבבלית אל התקופה הפרסית‪ ,‬אלא גם במהלך‬
‫התקופה הפרסית ובראשית התקופה ההלניסטית‪ .‬נקודות השינוי העיקריות לא‬
‫היו בתחילתה של התקופה אלא באמצעה דווקא‪ ,‬בראשית המאה הד' לפנה"ס ככל‬
‫הנראה‪ ,‬עם התגבשותה של המערכת שכללה את טיפוסי הביניים‪ .‬הבנה זו חשובה‬
‫ללימוד ההיסטוריה של יהודה בתקופה הפרסית‪ ,‬ובראיית היבטים של המשכיות‬

                                             ‫במעבר מתקופה זו לתקופה ההלניסטית‪.‬‬

                     ‫‪ .8‬טביעות 'ירשלמ'‪136‬‬

‫טביעות 'ירשלמ' הן טביעות חותם מעוגלות שבולטת בהן הופעתו המחודשת של‬
‫המרכיב האיקונוגרפי‪ .‬בכל החותמות נחרתו שני מרכיבים‪ :‬סמל הכוכב המחומש‬
‫(פנטגרם)‪ ,‬וחמש אותיות בכתב העברי הקדום ('ירשלמ')‪ ,‬שמופיעות בין הקודקודים‬
‫של המחומש‪ .‬המערכת של טביעות 'ירשלמ' כוללת רק ‪ 104‬ידיות‪ ,‬מספר הטיפוסים‬
‫(=חותמות) מצומצם והיא הייתה בשימוש‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בפרק זמן קצר למדי לעומת‬

                                                                            ‫קודמותיה‪.‬‬
‫לא כל טביעות 'ירשלמ' התגלו על קנקנים‪ 137,‬עדות לכך שלמערכת זו היה‬
‫תפקיד שונה ממערכות הטביעות על קנקנים שפעלו במאות השנים שלפני כן‪.‬‬
‫עובדה זו‪ ,‬יחד עם השימוש בסמל הכוכב המחומש והכתובת 'ירשלמ' היו הבסיס‬
‫להצעות שונות שהוצעו במחקר לשימושה של המערכת ולתפקידה‪ 138.‬גם לתאריכה‬

‫‪ 1	 36‬פרק זה מבוסס על מחקרה של אפרת בוצר שפורסם כעבודת גמר לתואר שני (בוצר‪ ,‬תשע"ב)‪,‬‬
                                                   ‫וכן על הסיכום של בוצר וליפשיץ‪ ,‬תשע"ב‪.‬‬

‫‪ 1	 37‬כך למשל טביעת 'ירשלמ' אחת מתל ירמות התגלתה על סיר בישול‪ ,‬וארבע טביעות הוטבעו‬
                                                  ‫על פכים שהתגלו בעיר דוד וברובע היהודי‪.‬‬

‫‪ 	138‬אולברייט (‪ ,1926‬עמ' ‪ )101‬היה הראשון לטעון כי קנקנים שעל ידיותיהם הוטבעו טביעות‬
‫'ירושלם' יועדו להבאת תרומות לבית המקדש‪ .‬הוא ביסס הנחה זו על הקריאה (המוטעית) של‬
‫הכתוב בטביעות — 'שלמיו' — ועל השערה ששלמיה היה הכוהן ואחד הגזברים שמינה נחמיה‬
‫לניהול אוצרות בית המקדש (נחמיה יג ‪ .)13‬פול לאפ (‪ ,1962‬עמ' ‪ )35-33‬הציע‪ ,‬שהטביעות‬
‫היו בשימוש פקידותי של תלמי השלישי והכוהן הגדול חוניו השני‪ ,‬מאחר שסמל זה נזכר‬
‫בכתבי קומראן ובספרות הפסוודו‪-‬אפיגרפית‪ .‬חוקרים אחרים סברו שהטביעות שימשו לצורכי‬
‫איסוף מסים מטעם שלטונות הפוליס היווניים (אהרוני‪ ,1956 ,‬עמ' ‪ .)150-149‬קרוס (‪,1969‬‬
‫עמ' ‪ )21-20‬טען כי הטביעות ציינו את מקום גידולם של הענבים‪ ,‬ולדעה זו הסכימו גם אביגד‬
‫(‪ ,1974‬עמ' ‪ )58‬ושטרן (‪ ,1968‬עמ' ‪ .)207‬כריסטוף (‪ ,1993‬עמ' ‪ )196-193‬טען כי טביעות החותם‬
‫עם הכתב העברי הקדום שונות מטביעות החותם עם הכתב הארמי‪ ,‬ולכן הן אינן המשך של‬
‫מערכות טביעות החותם הקודמות‪ .‬לדעתו‪ ,‬תפקידן של טביעות 'ירשלמ' היה מסחרי ולא‬
   112   113   114   115   116   117   118   119   120   121   122