Page 213 - עידן האימפריות
P. 213
תפקידה ודרך פעולתה של מערכת הטביעות על קנקנים בממלכת יהודה 211
מוכרים בהן היסודות האדריכליים הללו 153.השפעתם של האשורים ניכרת גם בכמה
יסודות אחרים באמנות המקומית ,וכבר תיאר אותה היטב שטרן154.
האמור לעיל מחזק את ההנחה שהמצודה ברמת רחל נבנתה בהשפעה אשורית,
אם לא בהנחיה ישירה או בהוראה של האימפריה ששלטה במרחב מימי תגלת
פלאסר הג' וביתר עוצמה מאז ימי סרגון .בדומה לכך נבנתה כנראה המצודה
בח'ירבת אלֻ -מ ַדיִּבע ואולי גם הארמון או המצודה ברבת עמון .אפשר לראות בכל
אלה חלק ממפעלי הבנייה שהממלכות הווסאליות הקטנות נאלצו לבנות בשלהי
המאה הח' או בראשית המאה הז' לפנה"ס .המצודות הללו ,שאינן משקפות
מסורות בנייה מקומיות ,לא באיכות ,לא במאפייני המרכיבים השונים ולא בתוכנית
הכללית ,שירתו ודאי את ה ִמנהל האימפריאלי ,ואולי ישב בהם דרך קבע או זמנית
ה qēpu-האשורי ,וחנו בהן חילות מצב קטנים .הארכיטקטורה של מבנים אלה היא
שילוב חד-פעמי של מאפיינים מקומיים וזרים ,שחלקם מוכרים מתקופות קודמות
באזור וחלקם היו חדשים לגמרי במרחב .לשילוב כזה אין כאמור תקדים בבנייה
המקומית ,ויש בו עוד מאפיין של פרק הזמן המעצב הזה בהיסטוריה של ארץ-
ישראל ,עם ראשית תקופת ה'שלום האשורי' במזרח הקדום.
.8מקומה של רמת רחל במערכת מנהל הקנקנים ביהודה
לאור ממצא טביעות 'למלך' והחרותות המעגליות
כדי לעמוד על מקומה של רמת רחל כמרכז מנהלי בממלכת יהודה יש להשוות
את ממצא הידיות הטבועות והחרותות לזה שבאתרים אחרים ,על ציר כרונולוגי
אחיד .הנחת המוצא להשוואה זו היא ,שאתר שנחשפה בו כמות גדולה של ידיות
מוטבעות ,שימש מרכז איסוף והפצה של תוצרת חקלאית כחלק מתפקידו כמרכז
מנהלי של ממלכת יהודה ,או כמרכז מנהל משני שאליו נשלחו עודפי הקנקנים.
הבעייה המתודולוגית העיקרית היא עם טביעות החותם מהטיפוסים הקדומים,
שנמצאו בעיקר באתרי השפלה בשכבות חורבן ש'הקפיאו' את התרבות החומרית
ואת הממצא שהיה באתרים אלה ,לעומת אתרים שלא חרבו ,ושבהם המשיך
השימוש בכלי החרס .באתרים אלה גרם המשך השימוש להיעלמות איטית
והדרגתית של כלי החרס הקדומים ,ולכן טבעי לצפות שיהיה בהם מעט ממצא קדום
לעומת הממצא באתרים שחרבו.
בעייה מתודולוגית זו מסבירה מדוע יש שפע של ידיות 'למלך' מהטיפוסים
153השערה זו כבר העלה נאמן ,2001 ,והוא הציג הקבלות רבות לבניית מרכזי מנהל אשוריים
בממלכות הווסאליות.
154לסקירה מקיפה ראו שטרן ,2001 ,עמ' .36–34
