Page 209 - עידן האימפריות
P. 209
תפקידה ודרך פעולתה של מערכת הטביעות על קנקנים בממלכת יהודה 207
במואב ובעמון אין התייחסות למידת חריגותן באדריכלות המקומית של הממלכות
הללו ,שהרי להופעתן של הכותרות הללו אין רקע קודם בארכיטקטורה המקומית
ואין להן גם המשך .כותרות האבן המעוטרות הופיעו בעיקר במבנים שהניתנים
להתפרש כמצודות ,כמרכזי שלטון או כמרכזי מנהל ,והופעתן שולית בבירות
של הממלכות המקומיות .כן לא ניתנה הדעת לקשר הכרונולוגי בין הופעתן של
הכותרות הללו לבין הופעת האשורים במרחב.
על רקע זה הצעתי שהופעתן של כותרות האבן המעוטרות ביהודה ,במואב
ובעמון קשורה לכפיפות ממלכות אלה לאשור .משכבשו האשורים את ממלכת
ישראל הם ראו לראשונה את כותרות האבן המעוטרות שהיו בישראל ,תופעה
אדריכלית ייחודית שראשיתה יותר מ 100-שנה לפני כן ,ואין עדויות על תופעה
דומה לה באותו פרק זמן בממלכות אחרות במרחב .הסגנון הייחודי של כותרות
אלה ,מיקומן בארמונות המלכים ,גודלן והאסתטיקה והאיכות שלהן משכו את
תשומת הלב של השליטים האשורים ,והן זכו ליוקרה רבה בעיניהם .האשורים,
שנודעו ביכולתם לאמץ יסודות אומנותיים וארכיטקטוניים ולשלבם במסורות
המקומיות באשור ,אימצו את הכותרות הישראליות באופן חריג ומוגבל בהיקפו
ובזמנו .הכותרות הופיעו בתבליטים שעיטרו את ארמון סרגון בעירו החדשה דּור-
שרּוֵּכין ( ֻח'רסאבאד) ואת ארמון סנחריב בנינוה 150.בד בבד הן הוצבו ,ככל הנראה
בעידודם של האשורים או בחסותם ,בארמונות ,במצודות ובמבני שרד ששירתו את
ה ִמנהל שלהם בממלכות החסות יהודה ,מואב ועמון .חשיבות מיוחדת יש לתבליט
אבן מדור-שרוכין 151,שנבנתה בפרק הזמן שבין חורבן הערים הישראליות לבין
1 50כפי שידוע היטב במחקר האדריכלות האשורית ,השימוש בעמודי אבן זר וחריג במבנים
ובארמונות האשוריים .אמנם יש דוגמאות לשימוש בעמודי אבן בתקופות קדומות במסופוטמיה,
אבל הם נעלמו בתקופות מאוחרות ,לא תפסו מקום קבוע באדריכלות המסופוטמית ,ובשום
תקופה לא היו חלק מטיפוס בנייה או מסוג אדריכלי כלשהו .גם בשיאה של האימפריה
האשורית ,במאה הט' עד הז' לפנה"ס ,לא הפכה אדריכלות העמודים לחלק מהותי בבנייה
האשורית; היא נותרה זרה ושימשה בעיקר כיסוד קישוטי בחלקי מבנים בעלי ערך סמלי,
ולרוב ללא שימוש תפקודי ,או כחלק ממכלול בנוי של הקומה השנייה בארמונות .אפשר
לקבל את ההצעה לפרש את השימוש בעמודי האבן כיסוד סמלי המבטא את כיבוש המערב.
רק במאה הז' לפנה"ס חדרו עמודים גם לאדריכלות הפרטית באשור ולאותם שימושים כמו
בבנייה הציבורית ,ואפשר לפרשם כסמל מעמד .על נושא זה ראו ליפשיץ ,תשס"ט ,עמ' ,24-21
ושם ספרות נוספת.
1 51תבליט זה נמצא בחדר 7בארמון הצפוני-מערבי ,ובלוח ה 12-של סצנת הציד .מתואר מבנה
ריבועי על פודיום גבוה ,וחזית הכניסה למבנה מעוטרת בשני עמודים .העמודים ניצבים על
בסיסים מעוגלים ,הם חלקים ומעוגלים ,ובראש כל אחד מהם עיטור של שלוש טבעות ניצבות,
ומעליו כותרת אבן מעוטרת .מעל המסגרת העליונה שבראש הכותרות מונח בלוק אבן; חלקו
הצר מונח על הכותרות ,וחלקו הרחב נושא את המשקוף הגדול המחזיק את גג המבנה,
והמשקוף מעוטר בשיניות .המבנה נמצא בקצהו של הגן המלכותי ,לרגלי המבנה זורם נחל,
