Page 208 - עידן האימפריות
P. 208
206פרק ו
של מעיין גדול בעמק רפאים (עין ג'וויזה) — 144מעין הכרזה שמערכת ההשקיה
המתחילה במעיין זה שייכת ל'עמק המלך' ,שמעליו מתנשא וחולש מבחינה
שלטונית-מנהלית הארמון של רמת רחל.
כותרות אבן מעוטרות נדירות גם באדריכלות של ממלכות עבר הירדן ,והן
מצויות רק במבנה אחד במואב — ח'ירבת אלֻ -מ ַדיִּבע ,שם נבנתה מצודה סמוך
לבירה ,או מבנה מנהל ששימש בתפקיד דומה לזה של רמת רחל ביהודה .המצודה
במדיבע נבנתה מאבן בזלת ,וחלק מכותרות האבן סותתו באבן זו .אולם השער
החיצוני ,כמו זה הפנימי ,נבנה מאבן גיר ,וכך גם חמש כותרות אבן מעוטרות
שנמצאו משולבות בשער או בסמוך לו 145.כותרות האבן באתר זה דומות מאוד
לכותרות מרמת רחל ,וניכר שהן יוצרו לפי אותו עיקרון ,אך עם פרופורציות ועם
דגשים שונים מעט 146.תיארוכה של המצודה בח'ירבת אלֻ -מ ַדיִּבע אינו ברור ,שכן
אין נתונים ארכיאולוגיים חד-משמעיים המאפשרים לקבוע את זמן הקמתה147.
הקבלות טיפולוגיות לכותרות האבן המעוטרות והקבלות אדריכליות למבנה
המצודה ומרכיביה מעידות ,לדעתי ,על תאריך שאינו מוקדם משלהי המאה הח' או
ראשית המאה הז' לפנה"ס .התוכנית של המצודה ,ההשקעה הרבה והחריגה ברמת
הבנייה והופעתן של כותרות האבן המעוטרות מעידות על מידת חריגּותה בעולם
הבנייה המואבי ,ומאפשרות לקשור את הבנייה באתר זה להופעת האשורים במרחב
ולפעילותם באזורי הספר של ארץ-ישראל ועבר הירדן .בדומה למצב במואב ,גם
בעמון נדירות כותרות האבן המעוטרות והן מצויות רק בשרידי המצודה בעמאן ,שם
אותרו שני שברים של שתי כותרות ,אך מקורם של השברים הללו אינו ברור148.
בין הכותרות שנמצאו בממלכת ישראל לבין אלה שנמצאו בממלכת יהודה,
במואב ובעמון יש הבדלים טיפולוגיים ניכרים ,ואפשר להניח שיש ביניהן פער
זמנים :הקבוצה הדרומית הופיעה ביהודה ובמואב רק אחרי חורבן הערים הראשיות
בישראל .חוקרים רבים עמדו על ההבדלים הטיפולוגיים בין הטיפוסים הישראליים
לטיפוסים היהודאיים מרמת רחל ומירושלים ,וכן לכותרת שהייתה מוכרת ממואב
כבר בשנות השלושים של המאה הכ' .עם זאת הם לא הדגישו די את ההבדלים
הכרונולוגיים בין קבוצות הכותרות ואת הקשר בין הכותרות הישראליות לאלה
שביהודה ובמואב 149.בהסברים השונים להופעת כותרות האבן המעוטרות ביהודה,
144ראו עין מור ורון ,תשע"ד.
145המצודה נמצאת כ 21-ק"מ מדרום-מזרח לכּרךּ (קיר מואב) ,בין דרך המלך לדרך המדבר,
בנקודה השולטת על ואדי מרכזי (פאג' אלֻ -ע ַסיקיר) המחבר את שתי הדרכים האלה .ראו
ליפשיץ ,תשס"ט ,עמ' ,19-17ושם ספרות נוספת.
1 46להשוואה מפורטת ראו ליפשיץ ,שם ,עמ' ,18-17ושם ספרות נוספת.
147שם ,עמ' ,18ושם ריכוז הדעות השונות וספרות מעודכנת.
148שם ,עמ' ,19ושם פירוט וספרות נוספת.
1 49ראו אצל ליפשיץ (שם ,עמ' )21-20את הפירוט של ההצעות השונות ,ושם גם ספרות נוספת.
