Page 203 - עידן האימפריות
P. 203

‫תפקידה ודרך פעולתה של מערכת הטביעות על קנקנים בממלכת יהודה  ‪201‬‬

‫שלב הבנייה השני‪ ,‬מהמחצית השנייה של המאה הז' לפנה"ס‪ ,‬הקנה לאתר‬
‫את צביונו המונומנטלי והעצים את ייחודו התכנוני והארכיטקטוני‪ .‬המונומנטליות‬
‫מתבטאת לא רק בהמשך השימוש במרכיבי העיטור האדריכלי מהשלב הראשון‪,‬‬
‫אלא גם בהופעתה של תפיסה תכנונית מורכבת ומקפת‪ ,‬באיכות הבנייה ובעבודות‬
‫התשתית הנרחבות באתר אשר שינו לגמרי את פני הגבעה‪ .‬בצידה המערבי הוקם‬
‫גן מלכותי בשטח של חמישה דונמים ואולי אף יותר‪ .‬הגן הקיף את הארמון במפלס‬
‫שהונמך באמצעות הסרת סלע הנארי‪ ,‬פילוס סלע ה ִקרטון הרך והנחת מילוי של‬
‫אדמת גן כהה‪ ,‬שמקורה בעמק הסמוך‪ ,‬ברובד אחיד של כ‪ 40-‬ס"מ‪ .‬בתוך השטח‬
‫האחיד שנוצר הותקנו חלקות וערוגות‪ .‬אלה שולבו במערכת מים שכללה בריכות‪,‬‬
‫תעלות ומרזבים‪ .‬הכמות האדירה של פסולת החציבה הונחה כמילוי בצידה המזרחי‬
‫של הגבעה‪ ,‬ושם ביקשו המתכננים להשתית את הארמון המורחב על חצרותיו‬
‫וחומותיו על פני שכבת מילוי מוגבהת ומפולסת בקפידה‪ .‬ההיקף הרחב של העבודה‬
‫שנדרשה כדי להתאים את המתאר הטבעי של השלוחה למתכונת שקבעו לה‬
‫המתכננים מעיד על הפאר‪ ,‬העוצמה והמעורבות הממלכתית בארמון בשלב השני‬

                                                                        ‫של הבנייה‪131.‬‬
‫לא נמצאה שום עדות שהמבנה חרב בראשית המאה הו' לפנה"ס‪ .‬ל ֵהפך‪ :‬עדויות‬
‫שונות מלמדות שהוא הוסיף להתקיים לאורך פרק הזמן שבו הייתה יהודה פחווה‬
‫בבלית‪ ,‬וענייניה נוהלו בידי פחה שישב במצפה‪ ,‬בצפון מחוז בנימין‪ 132.‬בתקופה‬
‫הפרסית התחזק עוד מעמדו של המרכז המנהלי ברמת רחל‪ .‬שטח הארמון הורחב‬
‫על חשבון חלקו הצפוני של הגן‪ .‬בחפירה נמצאו ממצאים רבים מהמאות הה' והד'‬
‫לפנה"ס‪ ,‬ובכלל זה שפע עצום של טביעות חותם על ידיות של קנקנים‪ .‬לפיכך‬
‫אפשר לקבוע שרמת רחל הייתה באותם ימים אחד ממרכזי השלטון ואולי אף המרכז‬
‫החשוב ביותר שבו נאסף המס שנגבה מתושבי הפחווה כדי להעלותו לשלטון‬
‫המרכזי‪ .‬מעורבותו של השלטון הפרסי ניכרת בבנייה הנמרצת באתר‪ ,‬בייחוד בבניית‬
‫האגף הנוסף של הארמון בפאתו הצפונית‪-‬המערבית‪ ,‬שבוצעה בסגנון ובתנופה‬

                                   ‫חסרי תקדים באזורי ההר בכלל וביהודה בפרט‪133.‬‬
‫בראשית התקופה ההלניסטית איבד האתר כנראה מחשיבותו‪ ,‬וכמה מקירות‬
‫המתחם נשדדו‪ .‬במרוצת המאה הג' ובראשית המאה הב' לפנה"ס שב המקום‬
‫לשמש מרכז מנהלי של הפחווה‪ .‬העדות העיקרית היא תפוצת הידיות שעליהן‬
‫טביעות מנהליות — המשך למסורת של שלהי ימי הבית הראשון והמשכה בתקופה‬
‫הפרסית‪ 134.‬זו הייתה שירת הברבור של האתר‪ ,‬שבימי ממלכת יהודה ופחוות יהוד‬

                                                                    ‫‪ 1	 31‬הנ"ל‪ ,‬תשע"ה‪ ,‬עמ' ‪.70-48‬‬
                                                        ‫‪ 1	 32‬הנ"ל‪ ,‬תש"ע‪ ,‬עמ' ‪ ;70‬תשע"ה‪ ,‬עמ' ‪.65‬‬

                                                                    ‫‪ 1	 33‬הנ"ל‪ ,‬תשע"ה‪ ,‬עמ' ‪.83-77‬‬
                                      ‫‪ 	134‬ראו ליפשיץ‪ ,‬גדות‪ ,‬ארובס ואומינג‪ ,‬תשע"ה‪ ,‬עמ' ‪.91-89‬‬
   198   199   200   201   202   203   204   205   206   207   208