Page 200 - עידן האימפריות
P. 200

‫‪  198‬פרק ו‬

‫הראשונה של המאה הז' לפנה"ס‪ ,‬ביססו המצרים את אחיזתם בפלשת מייד משנסוגו‬
‫משם צבאות אשור‪ 120.‬מצרים שמרה על שלטונה באזור כרבע מאה‪ ,‬עד שנדחקה‬
‫ממנו בידי צבאותיו של נבוכדנאצר (‪ 604/605‬לפנה"ס)‪ ,‬וממלכות פלשת המשיכו‬
‫לשמור לה אמונים גם בראשית שנות השלטון הבבלי באזור‪ 121.‬נראה שליין ולשמן‬
‫מארץ‪-‬ישראל הייתה חשיבות רבה בכלכלת מצרים‪ 122,‬ולכן ניכרת המשכיות במערך‬

‫‪ 1	 20‬קצנשטיין (‪ ,1973‬עמ' ‪ )302 ,298‬טען שלכל אורך פרק הזמן הזה לא היה באזור שלטון‬
‫מצרי של ממש‪ ,‬אולם נראה שיש לקבל את הדעה הרווחת במחקר‪ ,‬שלפיה החל השלטון‬
‫המצרי להתבסס כבר בשלב הזה‪ .‬ראו על כך קיניץ‪ ,1953 ,‬עמ' ‪ ;20‬ספלינג'ר‪ ,1976 ,‬עמ'‬
‫‪ ;147-133‬רדפורד‪ ,1992 ,‬עמ' ‪ .448-444‬חוץ ממידע מועט על אשדוד‪ ,‬אין כל מידע על‬
‫שהתרחש בשאר ערי החוף בפלשת‪ ,‬אולם ייתכן שבמהלך השנים הארוכות של 'השלום‬
‫האשורי' הן קיימו קשרים הדוקים עם מצרים‪ ,‬ושהן היו הראשונות להכיר במעמדה של‬
‫זו כממלכה יורשת‪ .‬עדות יפה לקשרים בין ערי החוף למצרים יש במכתבו של אדון מלך‬
‫עקרון אל מלך מצרים ערב הכיבוש הבבלי‪ .‬ראו על נושא זה פורטן‪ ,1981 ,‬עמ' ‪.52-36‬‬
‫לפי העדות שנשמרה בתיאורו של הרודוטוס (ב‪ ,)157 ,‬צרו המצרים על אשדוד ‪ 29‬שנה עד‬
‫לכידתה של העיר‪ .‬על העדויות הארכיאולוגיות לכיבוש המצרי ראו את דעת החופרים (דותן‬
‫ופרידמן‪ ,1967 ,‬עמ' ‪ ,11‬הערה ‪ ;141 ,46‬דותן ואחרים‪ ,1971 ,‬עמ' ‪ ;115‬דותן ופורת‪ ,1982 ,‬עמ'‬
‫‪ .)58-57‬וראו את ביקורתו של ונדרהופט‪ ,1999 ,‬עמ' ‪ .72-71‬אפשר להניח שהשנים הארוכות‬
‫שהייתה אשדוד בשלטון אשורי הדוק גרמו לכך שהיא הייתה קשורה פחות למצרים‪ ,‬ועם‬
‫נסיגת אשור ניסתה לבסס את מעמדה העצמאי‪ .‬תדמור (‪ ,1966‬עמ' ‪ ,102‬וגם כוגן ותדמור ‪,1988‬‬
‫עמ' ‪ )300‬הציע להבין את המספר ‪ 29‬כמכוון לשנתו ה‪ 29-‬של פסמתיך‪ ,‬כלומר לשנת ‪635‬‬
‫לפנה"ס‪ ,‬ולהסיק מכך את תאריך הנסיגה של אשור מהמרחב‪ ,‬אולם ראו את ביקורתו של נאמן‪,‬‬
‫תשמ"ט‪ ,‬עמ' ‪ ,52‬ושם ספרות להסבר הנפוץ‪ ,‬שלפיו זוהי ספקולציה כרונולוגית של הרודוטוס‪,‬‬
‫המבוססת על ‪ 28‬שנות השלטון הסקיתי באסיה‪ .‬על נושא זה ראו גם מלמט‪ ,‬תשמ"ג‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ;232-231‬ג'יימס‪ ,1991 ,‬עמ' ‪ ;714‬רדפורד‪ ,1992 ,‬עמ' ‪ ,442-441‬ושם‪ ,‬בהערה ‪ 44‬ספרות‬

                                                                                        ‫נוספת‪.‬‬
‫‪ 1	 21‬על נושא זה ראו ליפשיץ‪ ,‬תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪ .71-59‬על רקע חשיבותה של פלשת כ'שער הכניסה'‬
‫למצרים אפשר להבין את קיומה של המצודה במצד חשביהו ואת העדות לנוכחות שכירים‬
‫מצרים בשכבה ‪ bVIII‬ביבנה‪-‬ים‪ ,‬וגם באשקלון‪ ,‬בעקרון ובתמנה‪ ,‬ובדומה למבצרים המצריים‬
‫שהיו באותה עת במגדול ובדפנה‪ .‬לדיון ממצה בממצא החומרי במצד חשביהו ובמאפייניו של‬
‫האתר‪ ,‬ובהשוואתו לממצא בשאר אתרי החוף‪ ,‬ראו פנטלקין‪ ,‬תש"ס‪ ,‬עמ' ‪ ,2001 ;70–66‬עמ'‬
‫‪ .147-128‬על חשיבותם של השכירים במצרים בימי שלטונו של פסמתיך ועל המצודה במצד‬
‫חשביהו במסגרת זו ראו רדפורד‪ ,1992 ,‬עמ' ‪ .444-443‬בנושא זה ראו גם את דעתם של מילר‬
‫והייס‪ ,1986 ,‬עמ' ‪ ;389‬נאמן‪ ,‬תשמ"ט‪ ,‬עמ' ‪ ;60-56‬פינקלשטיין‪ ,1995 ,‬עמ' ‪ ;148‬ונדרהופט‪,‬‬
‫‪ ,1999‬עמ' ‪ ;80-78‬קלטר‪ ,1999 ,‬עמ' ‪ .42‬על ההקבלה בין האוכלוסייה במצד חשביהו לבין‬
‫המצב במבצרים המצריים מאותה עת בגבול מצרים (מגדול ודפנה) ראו נאמן‪ ,‬תשמ"ט‪,‬‬

                                                                                    ‫עמ' ‪.58-57‬‬
‫‪ 	122‬אל מול טענתם של סטייגר (‪ ,1996‬עמ' ‪ )*71-*70‬ושל ונדרהופט (‪ ,1999‬עמ' ‪ ,)70-64‬ולפיה‬
‫חלה פריחה דווקא בתקופת שלטון מצרים באזור‪ ,‬טען גיטין (‪ ,1997‬עמ' ‪ ,100-99‬והערה ‪,65‬‬
‫ושם בבליוגרפיה נרחבת) שמובחנת ירידה במעמדם ובתפוקתם של מרכזי הייצור הגדולים‬
‫של השמן והיין באשקלון ובעקרון‪ ,‬שפרחו לפני כן תחת שלטון אשור‪ .‬שפלת פלשת נחשבה‬
   195   196   197   198   199   200   201   202   203   204   205