Page 200 - עידן האימפריות
P. 200
198פרק ו
הראשונה של המאה הז' לפנה"ס ,ביססו המצרים את אחיזתם בפלשת מייד משנסוגו
משם צבאות אשור 120.מצרים שמרה על שלטונה באזור כרבע מאה ,עד שנדחקה
ממנו בידי צבאותיו של נבוכדנאצר ( 604/605לפנה"ס) ,וממלכות פלשת המשיכו
לשמור לה אמונים גם בראשית שנות השלטון הבבלי באזור 121.נראה שליין ולשמן
מארץ-ישראל הייתה חשיבות רבה בכלכלת מצרים 122,ולכן ניכרת המשכיות במערך
1 20קצנשטיין ( ,1973עמ' )302 ,298טען שלכל אורך פרק הזמן הזה לא היה באזור שלטון
מצרי של ממש ,אולם נראה שיש לקבל את הדעה הרווחת במחקר ,שלפיה החל השלטון
המצרי להתבסס כבר בשלב הזה .ראו על כך קיניץ ,1953 ,עמ' ;20ספלינג'ר ,1976 ,עמ'
;147-133רדפורד ,1992 ,עמ' .448-444חוץ ממידע מועט על אשדוד ,אין כל מידע על
שהתרחש בשאר ערי החוף בפלשת ,אולם ייתכן שבמהלך השנים הארוכות של 'השלום
האשורי' הן קיימו קשרים הדוקים עם מצרים ,ושהן היו הראשונות להכיר במעמדה של
זו כממלכה יורשת .עדות יפה לקשרים בין ערי החוף למצרים יש במכתבו של אדון מלך
עקרון אל מלך מצרים ערב הכיבוש הבבלי .ראו על נושא זה פורטן ,1981 ,עמ' .52-36
לפי העדות שנשמרה בתיאורו של הרודוטוס (ב ,)157 ,צרו המצרים על אשדוד 29שנה עד
לכידתה של העיר .על העדויות הארכיאולוגיות לכיבוש המצרי ראו את דעת החופרים (דותן
ופרידמן ,1967 ,עמ' ,11הערה ;141 ,46דותן ואחרים ,1971 ,עמ' ;115דותן ופורת ,1982 ,עמ'
.)58-57וראו את ביקורתו של ונדרהופט ,1999 ,עמ' .72-71אפשר להניח שהשנים הארוכות
שהייתה אשדוד בשלטון אשורי הדוק גרמו לכך שהיא הייתה קשורה פחות למצרים ,ועם
נסיגת אשור ניסתה לבסס את מעמדה העצמאי .תדמור ( ,1966עמ' ,102וגם כוגן ותדמור ,1988
עמ' )300הציע להבין את המספר 29כמכוון לשנתו ה 29-של פסמתיך ,כלומר לשנת 635
לפנה"ס ,ולהסיק מכך את תאריך הנסיגה של אשור מהמרחב ,אולם ראו את ביקורתו של נאמן,
תשמ"ט ,עמ' ,52ושם ספרות להסבר הנפוץ ,שלפיו זוהי ספקולציה כרונולוגית של הרודוטוס,
המבוססת על 28שנות השלטון הסקיתי באסיה .על נושא זה ראו גם מלמט ,תשמ"ג ,עמ'
;232-231ג'יימס ,1991 ,עמ' ;714רדפורד ,1992 ,עמ' ,442-441ושם ,בהערה 44ספרות
נוספת.
1 21על נושא זה ראו ליפשיץ ,תשס"ד ,עמ' .71-59על רקע חשיבותה של פלשת כ'שער הכניסה'
למצרים אפשר להבין את קיומה של המצודה במצד חשביהו ואת העדות לנוכחות שכירים
מצרים בשכבה bVIIIביבנה-ים ,וגם באשקלון ,בעקרון ובתמנה ,ובדומה למבצרים המצריים
שהיו באותה עת במגדול ובדפנה .לדיון ממצה בממצא החומרי במצד חשביהו ובמאפייניו של
האתר ,ובהשוואתו לממצא בשאר אתרי החוף ,ראו פנטלקין ,תש"ס ,עמ' ,2001 ;70–66עמ'
.147-128על חשיבותם של השכירים במצרים בימי שלטונו של פסמתיך ועל המצודה במצד
חשביהו במסגרת זו ראו רדפורד ,1992 ,עמ' .444-443בנושא זה ראו גם את דעתם של מילר
והייס ,1986 ,עמ' ;389נאמן ,תשמ"ט ,עמ' ;60-56פינקלשטיין ,1995 ,עמ' ;148ונדרהופט,
,1999עמ' ;80-78קלטר ,1999 ,עמ' .42על ההקבלה בין האוכלוסייה במצד חשביהו לבין
המצב במבצרים המצריים מאותה עת בגבול מצרים (מגדול ודפנה) ראו נאמן ,תשמ"ט,
עמ' .58-57
122אל מול טענתם של סטייגר ( ,1996עמ' )*71-*70ושל ונדרהופט ( ,1999עמ' ,)70-64ולפיה
חלה פריחה דווקא בתקופת שלטון מצרים באזור ,טען גיטין ( ,1997עמ' ,100-99והערה ,65
ושם בבליוגרפיה נרחבת) שמובחנת ירידה במעמדם ובתפוקתם של מרכזי הייצור הגדולים
של השמן והיין באשקלון ובעקרון ,שפרחו לפני כן תחת שלטון אשור .שפלת פלשת נחשבה
