Page 205 - עידן האימפריות
P. 205

‫תפקידה ודרך פעולתה של מערכת הטביעות על קנקנים בממלכת יהודה  ‪203‬‬

 ‫ממצא של טביעות 'למלך' מרמת רחל ומשמעותו להבנת מקומו של‬
                                                 ‫האתר במנהל הקנקנים‬

‫ברמת רחל נמצאו ‪ 224‬ידיות 'למלך'‪ 164 ,‬מהן נחשפו בחפירותיו של אהרוני בשנים‬
‫‪ .1962-1959 ,1956 ,1954‬עוד ‪ 60‬ידיות נחשפו בעבודתה של המשלחת המחודשת‬
‫לחקירת רמת רחל מאוניברסיטאות תל אביב והיידבלרג‪ 137.‬ממצא זה של טביעות‬
‫'למלך' ברמת רחל מציגות אותו שלישי בחשיבותו במערכת המנהל‪ ,‬לאחר לכיש‬
‫עם ‪ 413‬ידיות מוטבעות‪ ,‬וירושלים עם כ‪ 270-‬ידיות מוטבעות‪ 138.‬מתוך ‪ 224‬ידיות‬
‫'למלך' שנחשפו ברמת רחל‪ 46 ,‬הוטבעו בטביעות חותם מהטיפוסים הקדומים‪,‬‬
‫מהן ‪ 24‬טביעות ארבע‪-‬כנפיות ו‪ 22-‬טביעות מהטיפוס הדו‪-‬כנפי הקדום (טיפוס‬
‫‪ 133 .)IIa‬ידיות מרמת רחל הוטבעו בטביעות מהטיפוסים המאוחרים‪ ,‬המתוארכים‬
‫לשליש הראשון של המאה הז' לפנה"ס‪ ,‬מהן ‪ 100‬טביעות דו‪-‬כנפיות מטיפוס ‪IIb‬‬
‫עם שם המקום מתחת הסמל ומפוצל לשניים‪ ,‬ו‪ 33-‬טביעות דו‪-‬כנפיות מטיפוסים‬
‫‪ XII‬או ‪ ,IIc‬עם שם המקום בראש הטביעה או שאינו מופיע כלל‪ 45 .‬ידיות הוטבעו‬

‫חיי הקהילה ובכלל זה השימוש בכנסייה ללא הפרעות מיוחדות‪ ,‬חוץ מתיקונים ותוספות‬
‫מקומיים‪ .‬מן המאה הח' נמצאו עדויות להתמוטטות ולשריפה בכמה מקומות באתר‪ ,‬ואפשר‬
‫שהיישוב חרב ברעידת האדמה ב‪ 18-‬בינואר ‪ .749‬ראו ליפשיץ‪ ,‬גדות‪ ,‬ארובס ואומינג‪ ,‬תש"ע‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;73‬תשע"ה‪ ,‬עמ' ‪ .109-103‬היישוב הכפרי הנוצרי לא התאושש מההרס שנגרם לו‪.‬‬
‫בתקופה האומאית הוקם במקום בית חווה‪ ,‬שסביבו מתקנים חקלאיים‪ ,‬והוא הוסיף להתקיים‬
‫גם בתקופה העבאסית‪ .‬האתר חרב במאה הי' או הי"א לספירה‪ ,‬וממאות השנים הבאות נמצאו‬
‫ממצאים מפני השטח‪ ,‬מטבעות‪ ,‬כלי חרס ועוד‪ ,‬בכלל זה מתקנים בראש הגבעה‪ ,‬אבל אין‬
‫עדויות ליישוב קבע לאחר המאה הי"א לספירה‪ .‬ראו ליפשיץ‪ ,‬גדות‪ ,‬ארובס ואומינג‪ ,‬תש"ע‪,‬‬

                                                            ‫עמ' ‪ ;77–74‬תשע"ה‪ ,‬עמ' ‪.113-110‬‬
‫‪ 1	 37‬אהרוני (‪ ,1962‬עמ' ‪ ,1964 ;48-45 ,21-19‬עמ' ‪ )63-61 ;35-33‬דיווח בדו"חות החפירה‬
‫הראשוניים על ‪ 145‬טביעות 'למלך'‪ ,‬מהן רק ‪ 46‬הובאו לפרסום מלא‪ ,‬הכולל גם איור‪/‬תצלום‬
‫של הטביעה‪ .‬ראו אהרוני‪ ,1962 ,‬איור ‪ ;2 :14‬איור ‪ ;8-1 :15‬איור ‪ ;9-4 :31‬לוח ‪ ;2 :6‬לוח ‪:7‬‬
‫‪ ;6-1‬לוח ‪ ;12-1 :29‬לוח ‪ ,1964 ;4-1 :30‬לוח ‪ ;12-1 :38‬לוח ‪ .11-1 :39‬במהלך העבודה של‬
‫משלחת תל אביב על הפרסום המדעי השלם לחפירות אהרוני‪ ,‬איתרנו בכרטיסיות הרישום‬
‫שלו‪ ,‬באלבומי תמונות ובמחסני עתיקות (של האוניברסיטה העברית‪ ,‬של רשות העתיקות‪,‬‬
‫של אוניברסיטת תל אביב של מוזיאון ישראל ושל אוניברסיטת לה‪-‬ספיאנצה ברומא) תיעוד‬
‫של ‪ 19‬ידיות 'למלך' נוספות‪ .‬על טביעות אלה ראו סרגי‪ .2016 ,‬על טביעות החותם שנמצאו‬

                                           ‫בחפירות המחודשות ברמת רחל‪ ,‬ראו סרגי‪ ,‬בקרוב‪.‬‬
‫‪ 1	 38‬מוזר שעל אף טביעות החותם הרבות‪ ,‬נחשפו מעט מאוד שברים של קנקני למלך‪ ,‬בשונה‬
‫מהמספר הגדול של קנקנים פערוריים שנמצאו בכל מקום באתר‪ .‬כיצד ייתכן שידיות הקנקנים‬
‫החתומות נמצאו בכל רחבי האתר‪ ,‬ואילו שברי הקנקנים עצמם נעלמו? קשה לתת הסבר מניח‬
‫את הדעת לאנומליה הזאת‪ .‬ובכל זאת יש להביא בחשבון שרמת רחל הייתה מיושבת זמן רב‬
‫בתקופת הברזל ולאחריה בלי שסבלה חורבנות כבדים בכל הזמן הזה‪ .‬באין שכבות חורבן‬
‫ברורות‪ ,‬ה'מקפיאות' בזמן את התרבות החומרית של תקופת החורבן‪ ,‬סביר שנעשה שימוש‬

                   ‫חוזר ונשנה בקנקני 'למלך' שהיו באתר‪ ,‬עד שאלו נשברו ונפוצו לכל עבר‪.‬‬
   200   201   202   203   204   205   206   207   208   209   210