Page 207 - עידן האימפריות
P. 207

‫תפקידה ודרך פעולתה של מערכת הטביעות על קנקנים בממלכת יהודה  ‪205‬‬

 ‫‪ .7‬מרכזי שלטון ומנהל מקבילים לרמת רחל במואב ובעמון‬

‫כותרות האבן המעוטרות מימי הבית הראשון הן מהפריטים המיוחדים והמרשימים‬
‫שהתגלו בחפירות הארכיאולוגיות בארץ‪-‬ישראל‪ .‬גודלן של הכותרות‪ ,‬משקלן‪,‬‬
‫רמת הסיתות‪ ,‬איכות הגימור והעיצוב המרשים שלהן מעידים על תפקידן בשערים‬
‫ובארמונות בממלכות ישראל ויהודה‪ .‬עשרים ושבע כותרות אבן מעוטרות התגלו‬
‫בעריה המרכזיות של ממלכת ישראל‪ :‬בשומרון (שבע כותרות)‪ ,‬במגידו (‪ 12‬כותרות)‪,‬‬
‫בחצור (שתי כותרות) ובדן (שלוש כותרות)‪ ,‬וכן נתגלו כותרות כאלה בהר גריזים‬
‫(שלוש כותרות‪ ,‬שמקורן אינו ידוע‪ ,‬אולי בשכם)‪ 140.‬נראה שהכותרות הללו הן‬
‫מאמצע המאה הט' לפנה"ס‪ ,‬והן ככל הנראה שרידי הבנייה רחבת ההיקף בממלכה‬

                                                           ‫בימי שלטון בית עומרי‪141.‬‬

                               ‫איור ‪ :29‬כותרת אבן מרמת רחל‬

‫המאפיין האדריכלי הבולט והחשוב ביותר בארמון ברמת רחל הוא כותרות‬
‫האבן המעוטרות שניצבו בשערים ובחצר כבר בשלב הראשון של הבנייה באתר‪142.‬‬
‫כותרות כאלה אינן ממצא שגרתי בשרידי מבנים בממלכת יהודה‪ ,‬והן נדירות גם‬
‫באדריכלות בירושלים‪ 143.‬עדות שכותרות האבן המעוטרות שימשו סמל למעמדה‬
‫הרם של רמת רחל אפשר לראות בתבליט של כותרת אבן מעוטרת שהתגלה בפתחו‬

                                         ‫‪ 	140‬ראו ליפשיץ‪ ,‬תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪ ,11-7‬ושם ספרות נוספת‪.‬‬
         ‫‪ 	141‬ראו פינקלשטיין‪ ,2000 ,‬עמ' ‪ ;121-120‬ליפשיץ‪ ,‬תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪ ,7‬ושם ספרות נוספת‪.‬‬

               ‫‪ 	142‬ליפשיץ‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;15-12‬ליפשיץ‪ ,‬גדות‪ ,‬ארובס ואומינג‪ ,‬תשע"ה‪ ,‬עמ' ‪.44-41‬‬
‫‪ 1	 43‬אל מול יותר מעשר כותרות אבן מעוטרות‪ ,‬חלקן שלמות וחלקן נמצאו שבורות ובשימוש‬
‫משני‪ ,‬נמצאו שני חלקים של כותרת אבן מעוטרת אחת בחפירות קתלין קניון בעיר דוד‪ .‬ראו‬

                                            ‫ליפשיץ‪ ,‬תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪ ,16-12‬ושם ספרות נוספת‪.‬‬
   202   203   204   205   206   207   208   209   210   211   212