Page 202 - עידן האימפריות
P. 202

‫‪  200‬פרק ו‬

‫‪ 2004‬התחדשה תנופת החפירות באתר‪ ,‬ועד שנת ‪ 2010‬התקיים בו פרויקט חפירות‬
                                                                        ‫רחב ומקיף‪126.‬‬

‫משילוב תוצאות החפירות הקודמות עם אלה של החפירות החדשות עולה‬
‫תמונה ברורה של תולדות האתר ושל היישוב סביבו במשך ‪ 2,000‬שנות קיומו‪.‬‬
‫מתברר שעד שלהי המאה הח' לפנה"ס עמדה הגבעה שוממה‪ 127,‬ואפשר שהיא‬
‫כונתה עד אז 'בעל פרצים' או 'הר פרצים' ואולי אף היה בה אתר פולחן שהוקדש‬
‫לבעל‪ 128.‬במועד זה הוקם בראש הגבעה מרכז ִמנהל ממלכתי מפואר‪ 129.‬רוב‬
‫הממצאים משכבה זו נתגלו במילויים של מבנים מאוחרים‪ ,‬אבל ניכר שלאיכות‬
‫הבנייה באתר ולמאפייניו האדריכליים אין אח וֵרע בממלכת יהודה‪ .‬עם פרטי‬
‫האדריכלות המונומנטלית משלב זה נמנים כותרות אבן מעוטרות ועמודוני אבן‬
‫שעיטרו חלונות‪ ,‬ועיטורי אבן אחרים‪ .‬המספר הרב של טביעות החותם על ידיות‬
‫קנקני 'למלך' ושל טביעות 'פרטיות' מעידים שהאתר היה מראשיתו מרכז יהודאי‬
‫חשוב ומרכזי לאיסוף תוצרת חקלאית‪ 130.‬האתר המשיך להתפתח כל המאה הז'‬
‫לפנה"ס והתקיים גם לאחר חורבן ממלכת יהודה בראשית המאה הו' לפנה"ס‪ ,‬עת‬
‫נעשתה יהודה פחווה בבלית‪ .‬הוא הגיע לשיאו בשלטון האימפריה הפרסית במאה‬
‫הה' והד' לפנה"ס‪ .‬רציפות זו במשך מאות שנים מחזקת את הפרשנות שלפיה‬
‫שימשה רמת רחל מראשיתה מרכז ִמנהל יהודאי בפיקוח אימפריאלי‪ ,‬שם נאסף המס‬

                                                              ‫בעבור השלטון האשורי‪.‬‬

‫‪ 1	 26‬פרויקט החפירות המחודש ברמת רחל היה פרי שיתוף פעולה בין המכון לארכיאולוגיה‬
‫באוניברסיטת תל אביב לבין הפקולטה לתיאולוגיה ובית הספר הגבוה ללימודי יהדות‬
‫באוניברסיטת היידלברג‪ ,‬גרמניה‪ .‬לסקירה של תוצאות העונה הראשונה ראו ליפשיץ‪ ,‬אומינג‪,‬‬
‫גדות וארובס‪ ,2006 ,‬עמ' ‪ .235–227‬לסקירה של תוצאות העונה השנייה והשלישית ראו הנ"ל‪,‬‬
‫‪ ,2009‬עמ' ‪ .20–1‬לסיכום תוצאות החפירות לאחר עונת ‪ ,2009‬ראו ליפשיץ‪ ,‬גדות‪ ,‬ארובס‬
‫ואומינג‪ ,‬תש"ע‪ .‬לסיכום ראשוני מקיף של תוצאות החפירה ראו ליפשיץ‪ ,‬גדות‪ ,‬ארובס ואומינג‪,‬‬

                                                                                       ‫תשע"ה‪.‬‬
                                          ‫‪ 1	 27‬ראו ליפשיץ‪ ,‬גדות‪ ,‬ארובס‪ ,‬ואומינג‪ ,‬תש"ע‪ ,‬עמ' ‪.61‬‬
                                     ‫‪ 	128‬ראו ליפשיץ ונאמן‪ ,‬תשע"א‪ ,‬עמ' ‪ ,79-77‬וגם בדיון לעיל‪.‬‬
‫‪ 1	 29‬מתיארוכו של המבנה לשלהי המאה הח' או ראשית המאה הז' לפנה"ס ברור מדוע אין לקבל‬
‫את ההצעה שהציע אהרוני כבר לאחר עונת החפירות השנייה באתר לזהות את הארמון ברמת‬
‫רחל עם 'בית החופשית' של עוזיהו‪ ,‬המתואר במלכים ב‪ ,‬טו ‪ .2‬ראו אהרוני‪ ,‬תש"ך‪ ,‬עמ' ‪–115‬‬
‫‪ .116‬לאחר סיום החפירות ברמת רחל הגיע אהרוני עצמו למסקנה זו והציע לזהות את מבנה‬
‫המצודה ברמת רחל כארמונו של יהויקים‪ ,‬בהתאם לתיאור בירמיה כב ‪ .19–13‬ראו אהרוני‪,‬‬
‫תשל"א‪-‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;76–55‬תשל"א‪-‬ב‪ ,‬עמ' ‪ .189–183‬ידין (תשל"ד‪ ,‬עמ' ‪ )66–52‬תקף בחריפות את‬
‫הצעתו של אהרוני והראה קשיים רבים שיש בה‪ .‬ואולם גם הצעתו של ידין לראות ברמת רחל‬
‫את 'בית הבעל' שבנתה עתליה ביהודה אינה יכולה להתקבל‪ ,‬שכן אין באתר כל עדות לבנייה‬

                                                                           ‫במאה הט' לפנה"ס‪.‬‬
                 ‫‪ 	130‬ראו ליפשיץ‪ ,‬גדות‪ ,‬ארובס ואומינג‪ ,‬תש"ע‪ ,‬עמ' ‪ ;64–61‬תשע"ה‪ ,‬עמ' ‪.33-30‬‬
   197   198   199   200   201   202   203   204   205   206   207