Page 197 - עידן האימפריות
P. 197

‫תפקידה ודרך פעולתה של מערכת הטביעות על קנקנים בממלכת יהודה  ‪195‬‬

‫ְּפָר ִצים ַו ַּיֵּכם ָׁשם ָּדִוד ַוּיֹא ֶמר ָּפַרץ ְיהָוה ֶאת‪-‬אֹ ְי ַבי ְל ָפ ַני ְּכ ֶפֶרץ ָמ ִים ַעל‪ֵּ-‬כן ָקָרא ֵׁשם‪-‬‬
‫ַה ָּמקֹום ַההּוא ַּב ַעל ְּפָר ִצים' (שמואל ב‪ ,‬ה ‪ 111.)20-19‬חוקרים אחדים סברו שבעל‬
‫פרצים היה מצודה החולשת על עמק רפאים‪ ,‬שאליה הגיע דִוד כדי להיערך לקרב‪,‬‬
‫והעלו כמה השערות בדבר מקומה המדויק של המצודה‪ 112.‬בשונה מהשערות אלה‪,‬‬
‫אפשר להניח שבעל פרצים אינו יישוב אלא שם הר‪ ,‬הקשור כנראה לפולחן הבעל‪,‬‬
‫וזה היה שמו הקדום של ההר שעליו נבנה בשלהי המאה הח' או בראשית המאה‬
‫הז' לפנה"ס הארמון שנקרא 'בית הכרם'‪ ,‬המזוהה באתר של רמת רחל‪ 113.‬אין לדעת‬
‫אם במקום כלשהו על הגבעה התקיים גם אתר פולחן‪ ,‬אף שהדבר אפשרי‪ ,‬ואין זה‬
‫מן הנמנע שבעקבות המסורות שנקשרו בו לא הוקם יישוב בראש הגבעה עד זמן‬

                                                                         ‫מאוחר למדי‪.‬‬
‫הקשר של דוד לזיף ולסביבתה מתואר גם הוא בסיפורים על תולדותיו לפני‬
‫עלייתו למלוכה בירושלים‪ .‬לפי שמואל א‪ ,‬כג ‪ַ' :15-14‬ו ֵּ ֙יֶׁשב ָּדִו֤ד ַּב ִּמ ְדָּב ֙ר ַּב ְּמ ָצ ֔דֹות‬
‫ַו ֵּ ֥יֶׁשב ָּב ָה֖ר ְּב ִמ ְדַּבר‪֑ ִ -‬זיף'‪ ,‬ולשם גם הגיע שאול לבקש אחריו (שמואל א‪ ,‬כו ‪ .)2‬גם‬
‫שוכה נזכרת בפרשת סיפורי דוד‪ ,‬ובשמואל א‪ ,‬יז ‪ 1‬נפתחת פרשת המלחמה בין דוד‬
‫וגוליית בתיאור‪ַ' :‬ו ַּי ַא ְס ֙פּו ְפ ִלְׁש ִּת֤ים ֶאת‪ֽ ַ -‬מ ֲח ֵני ֶהם֙ ַל ִּמ ְל ָח ָ ֔מה ַו ֵּי ָא֣ ְספּ֔ו ׂ ֹש ֹכ֖ה ֲאֶׁ ֣שר ִליהּו ָ ֑דה‬

                                                          ‫ַ ֽו ַּי ֲח ֛נּו ֵּבין‪ׂ-‬שֹוכֹ֥ה ּו ֵבין‪ֲ -‬ע ֵז ָק֖ה'‪.‬‬
‫נתונים אלה מאפשרים להניח‪ ,‬שכחלק מהחלת המערכת המנהלית‪-‬הכלכלית‬
‫החדשה שהונהגה ביהודה עם ההשתעבדות לאשור‪ ,‬פותחו אזורים שהיו שייכים או‬
‫קשורים לבית המלוכה בירושלים והפכו לאחוזות מלך שנועדו לספק את התוצרת‬
‫הנדרשת לצורך תשלום המס השנתי לאימפריה‪ .‬אזורים אלה היו ריקים יחסית‬
‫מיישוב‪ ,‬והפיתוח החקלאי כלל בעיקר גידול גפנים וזיתים והקמת מתקנים חקלאיים‬
‫להפקת שמן ויין‪ .‬על רקע הבנה זו של המקומות הנזכרים בטביעות החותם מובנת‬

‫‪ 	111‬ראו קלאי‪ ,‬תשי"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;290‬נאמן‪ ,1999 ,‬עמ' ‪ .148‬ניצחון זה נרמז גם בישעיה כח ‪ ,21‬אך ָׁשם‬
                              ‫המקום נקרא 'הר פרצים' תוך השמטה מכוונת של היסוד 'בעל'‪.‬‬

‫‪ 	112‬פרוקש (‪ ,1909‬עמ' ‪ )70‬ודלמן (‪ ,1924‬עמ' ‪ )23-21‬הציעו לזהות את בעל פרצים בסביבת הרכס‬
‫שעליו נבנה מנזר מר אליאס‪ .‬אלט (‪ ,1927‬עמ' ‪ )16‬הציע לזהות את המקום ברכס שרפאת‪.‬‬
‫קלאי (תשי"ד‪ ,‬עמ' ‪ )290‬הציע לזהות את הר פרצים בג'בל דיר אבו תור‪ ,‬וע' מזר (תש"ם‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ;29-28‬תשמ"א‪ ,‬עמ' ‪ — )64‬ברכס גילה‪ .‬על נושא זה ראו גם נאמן‪ ,1999 ,‬עמ' ‪ ;148‬אליצור‪,‬‬
‫תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪ ,431 ,327‬ושם ספרות נוספת‪ .‬מייזלר (תרצ"ד‪ ,‬עמ' ‪ )10-9‬הפריד בין בעל פרצים‪,‬‬
‫שהיה לדעתו ליד באר הקתיסמה‪ ,‬שם היה מקום פולחן עתיק‪ ,‬לבין הר פרצים‪ ,‬שאותו הציע‬
‫לזהות בגבעה של רמת רחל‪ .‬אבל אהרוני (תשט"ו‪ ,‬עמ' ‪ ,149‬והערה ‪ )4‬טען לעומתו‪ ,‬שמעמדה‬

                    ‫השולט של רמת רחל מחזק את ההנחה שאפשר לזהותה עם בעל פרצים‪.‬‬
‫‪ 1	 13‬ראו ליפשיץ ונאמן‪ ,‬תשע"א‪ ,‬עמ' ‪ .79-77‬מקומות שבשמם היסוד 'בעל' שוכנים בדרך כלל‬
‫במקום נישא בחבל ההר‪ ,‬לכן יש לחפש את בעל פרצים בגבעה גבוהה השוכנת סמוך לעמק‬
‫רפאים‪ ,‬שהמחבר נקב בשמה כדי לציין את מקום הקרב‪ .‬על נושא זה ראו כבר נאמן‪,1999 ,‬‬

                                                                       ‫עמ' ‪.147-144 ,141-140‬‬
   192   193   194   195   196   197   198   199   200   201   202