Page 193 - עידן האימפריות
P. 193

‫תפקידה ודרך פעולתה של מערכת הטביעות על קנקנים בממלכת יהודה  ‪191‬‬

‫חורבן לכיש וחורבן השפלה הייתה רמת רחל למרכז האיסוף הראשי‪ .‬על רקע זה יש‬
                                                           ‫להסביר עוד שני מרכיבים‪:‬‬

‫•	 במערכות השונות‪ ,‬ובכלל זה במערכת טביעות 'למלך'‪ ,‬אבל בייחוד במערכות‬
‫המאוחרות יותר ובהן אלה שפעלו בימי הבית השני‪ ,‬התקיימו מרכזי ייצור‬
‫קטנים ליין ולשמן זית‪ ,‬שפעלו באחוזות המלך שאליהן נשלחו הקנקנים הריקים‪.‬‬
‫העדות העיקרית לכך היא מציאתן של ידיות בודדות באתרים אלה‪ ,‬לעיתים‬
‫ממגוון של טיפוסים ותקופות‪ ,‬כלומר מרכזי הייצור החקלאיים הללו פעלו‬

        ‫תקופות ארוכות‪ ,‬לעיתים בכל זמן פעילותה של מערכת טביעות החותם‪.‬‬
‫•	 במערכות השונות ניכר קיומם של מרכזי מנהל משניים‪ ,‬שאליהם הועבר מספר‬
‫קטן של קנקנים‪ ,‬ככל הנראה כחלק מסחר בעודפים לאחר שנאספו הקנקנים‬
‫במרכזי האיסוף העיקריים‪ .‬זהו ההסבר להימצאות קנקנים באתרים מרכזיים‪,‬‬
‫בדרך כלל בסביבה הקרובה לירושלים ולרמת רחל (בעיקר אתרים בחבל בנימין)‬
‫או בספר המזרח (יריחו ועין גדי)‪ ,‬וככל הנראה זו הסיבה להימצאותם של‬

                                                   ‫קנקנים רבים בירושלים עצמה‪.‬‬

‫‪ .4‬זיהוי המקומות הנזכרים בטביעות 'למלך' וחשיבותו‬
                  ‫לשחזור ההיסטורי‬

‫דירינגר הציע‪ ,‬ששמות המקומות הנזכרים בטביעות 'למלך' מציינים מרכזים‬

‫ממלכתיים לייצור הקנקנים‪ .‬הטביעות עצמן היו‪ ,‬לדעתו‪ ,‬טביעות ממלכתיות‬
‫ששימשו ערובה לאיכות‪/‬לכמות הנוזלים שבקנקן‪ 90.‬קרוס הסכים שהטביעות היו‬

‫ערובה מלכותית לכמות הנוזל בקנקן‪ ,‬אולם שמות המקומות ציינו‪ ,‬לדעתו‪ ,‬יקבים‬
‫מלכותיים ולא מרכזי ייצור של קנקנים‪ 91.‬הנחותיהם של דירנגר וקרוס אינן‬

‫תקפות עוד משום שברור כיום שהקנקנים המלכותיים יוצרו במרכז אחד בשפלה‪,‬‬
                                                             ‫ושקיבולתם אינה שווה‪92.‬‬

‫ידין ואהרוני שיערו כי שמות המקומות על הטביעות מציינים את אתרי היעד‬
‫של הקנקנים המלכותיים‪ 93.‬לדעת אהרוני ייצגו שמות אלה ארבע ערי מחוז‪,‬‬

‫ששימשו לאיסוף מס בעין ולהחסנתו‪ .‬לדעת ידין הם ייצגו ארבע ערי מנהל צבאיות‬

‫של מחוזות‪ ,‬שקיבלו אספקת יין ושמן בקנקנים המלכותיים‪ .‬ואולם מיעוט ממצא‬

                                                   ‫ראו דירינגר‪ ,1941 ,‬עמ' ‪ ,1949 ;108‬עמ' ‪.82‬‬   ‫‪9	 0‬‬
                                                                      ‫ראו קרוס‪ ,1969 ,‬עמ' ‪.21‬‬  ‫‪9	 1‬‬
                                                                                               ‫‪9	 2‬‬
                                 ‫ראו מומסן‪ ,‬ילין ופרלמן‪ ;1984 ,‬אוסישקין‪2004 ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪.2145‬‬      ‫‪9	 3‬‬
‫ראו ידין‪ ;1961 ,‬אהרוני‪ ,‬תשמ"ח‪ ,‬עמ' ‪ .305‬התיאוריה של אהרוני מתבססת על דעותיהם של‬

                           ‫קלרמון‪-‬גאנו (‪ ,1900‬עמ' ‪ )24-1‬ושל אולברייט (‪ ,1925‬עמ' ‪.)54-44‬‬
   188   189   190   191   192   193   194   195   196   197   198