Page 194 - עידן האימפריות
P. 194
192פרק ו
הידיות המוטבעות דווקא בחברון ,בזיף ובשוכה מערער את ההשערה שבמקומות
אלה נאספו הקנקנים המלכותיים 94.נאמן הציע ששמות המקומות מייצגים ארבעה
מחוזות (ולאו דווקא ארבע ערים) בהר יהודה ובשפלה 95.לערי המבצר במחוזות
אלה נשלחה ,לפי דעה זו ,אספקה ממלכתית לקראת מסע סנחריב ,ובכך הסביר
נאמן את ממצא הטביעות הרב באזור ירושלים ובשפלה .ואולם לאור כל האמור
לעיל בעניין זמן השימוש בטביעות ,ייחוסן הבלעדי להכנות לקראת מסע סנחריב
אינו תקף עוד ,ויש לפנות להסברים אחרים.
כאמור ,ההצעה המסתברת ביותר לדעתי היא ,שהשמות על הטביעות לא
ייצגו את אתרי היעד (מחוזי או מקומי) ,אלא דווקא את אתרי המוצא של התוצרת
שמולאה בקנקנים .מכיוון שהטביעות הן ממלכתיות ,שיערו חוקרים רבים ,שאתרים
אלה היו יקבים מלכותיים או 'אחוזות כתר' 96.העובדה ששוכה (הן שוכה שבהר והן
שוכה שבשפלה) ,זיף וחברון אינם יישובים מבוצרים או מרכזי מנהל מחזקת סברה
זו .לפיכך סביר להניח שהקנקנים יוצרו במרכז מלכותי בשפלה ,שם הם גם הוטבעו
בטביעות המלכותיות .ממרכז זה נשלחו הקנקנים לאחוזות המלך (שוכה ,זיף חברון
וממש[י]ת) ,ושם הם מולאו בשמן או ביין .תוצרת זו הופצה מאחוזות הכתר למרכזי
האיסוף הראשיים (בעיקר לכיש ורמת רחל) ,ועודפים מהקנקנים המלאים הגיעו
לירושלים ולמרכזי מנהל משניים ברחבי הממלכה ,ובסופו של דבר הם הגיעו ככל
הנראה גם לידיים פרטיות ,אם כתשלום לפקידים ,לבני משפחת המלוכה ולחלק
מהעילית הירושלמית והעילית בערי הממלכה בסביבותיה ,ואם כסחר בחלק מעודפי
הקנקנים ,שאולי אף נסחרו בשווקים המקומיים .זוהי הסיבה שקנקנים נושאי
טביעות חותם נמצאו הן בבתי מגורים והן באתרים קטנים אחרים ברחבי הממלכה.
ידין ואהרוני הציעו לזהות את זיף בנגב 97.זיהוי זה ִאפשר להם לטעון ששמות
האתרים מייצגים ארבעה מחוזות של ממלכת יהודה .לפי שיטה זו ייצגה זיף את
הנגב (בקעת באר שבע) ,שוכה את השפלה ,חברון את יהודה ,וממש[י]ת את
ירושלים .זיהויה של ממש[י]ת בירושלים נשען על הצעתו של הארולד ל' גינסברג,
שהציע לקרוא את שם המקום 'ממש[ל]ת' 98.ואולם קשה להעלות על הדעת שדווקא
הלמ"ד השורשית תישמט בכתיב של השם 'ממשלת' ,מה גם שאין שום עדות לכך
שירושלים נקראה אי פעם 'ממשלת' .זיהוי זיף בנגב דחוק למדי 99,ועל בסיס אזכורה
ביהושע טו 55יחד עם חברון ,באותו חבל ארץ ,מקובל כיום לזהותה בתל זיף,
כנגד תיאוריות אלה ראו פוקס ,2000 ,עמ' .225-224 9 4
ראו נאמן.1986 , 9 5
9 6
ראו גאלינג ,1937 ,עמ' ;339טאפנל ;1953 ,לאפ ,1960 ,עמ' ;22קרוס ,1969 ,עמ' ;21רייני,
;1982פוקס ,2000 ,עמ' ;235-226קלטר ,2002 ,עמ' .140 9 7
ראו ידין ,1961 ,עמ' ;9אהרוני ,תשמ"ח ,עמ' .305 9 8
ראו גינסברג ,1948 ,עמ' .22-20 9 9
ראו על כך פוקס ,2000 ,עמ' .224
