Page 195 - עידן האימפריות
P. 195

‫תפקידה ודרך פעולתה של מערכת הטביעות על קנקנים בממלכת יהודה  ‪193‬‬

‫הנמצא כשבעה ק"מ מדרום לחברון‪ 100.‬נאמן הציע לזהות את ממש[י]ת באזור‬
‫ירושלים לאור התפוצה הגבוהה של טביעות עם שם המקום 'ממשת'‪ 101.‬הצעה‬
‫זו סבירה‪ ,‬אך הנימוק שלה אינו תקף עוד משום שתפוצת הטביעות אינה עולה‬
‫בקנה אחד עם שמות המקומות המצוינים עליהן (מרבית טביעות 'חברון'‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫נמצאו בלכיש)‪ .‬היות שהן זיף והן חברון נמצאות בהר יהודה‪ ,‬ואף בסמיכות זו לזו‪,‬‬
‫והיות ששמות המקומות אינם שמות של ערים גדולות ובצורות‪ ,‬סביר לזהות גם את‬

                                                              ‫ממש[י]ת באזור ההר‪102.‬‬
‫על סמך ההנחה שארבעת השמות בטביעות 'למלך' — חברון‪ ,‬זיף‪ ,‬שוכה וממש[י]ת —‬
‫היו אחוזות מלכותיות או יקבים מלכותיים‪ ,‬שעסקו בהם בגידול ובהפקה של תוצרת‬
‫חקלאית‪ ,‬בעיקר יין ושמן‪ ,‬ושבמקומות אלה מולאו הקנקנים בתוצרת החקלאית‪,‬‬
‫ומשם הם הובלו ככל הנראה למקום ריכוז עיקרי אחד‪ .‬מועמד מרכזי לזיהוי ממש[י]ת‬
‫הוא הכפר בח'ירבת א‪-‬ראס‪ ,‬במרכז עמק רפאים של ימינו‪ ,‬הוא כאמור 'עמק‬
‫המלך' של שלהי ימי הבית הראשון‪ ,‬למרגלות רמת רחל‪ 103.‬עם זאת‪ ,‬אין ממש[י]ת‬
‫נזכרת ברשימות הערים בספר יהושע או במקורות מקראיים אחרים המעידים על‬
‫מערך היישוב ביהודה בשלהי ימי הבית הראשון‪ ,‬ומקומה יכול להיות גם בכל אחד‬

                                                          ‫ממחוזות יהודה האחרים‪104.‬‬
‫לזיהויה של שוכה אפשר להיעזר במידע על מאפייני מערכת טביעות 'למלך'‬
‫ועל מקומו של תל שוכה שבעמק האלה בתוך המערכת הזאת‪ 105.‬שפע הקנקנים‬
‫שנמצא במקום אינו מכריע לעניין זה‪ ,‬שכן לצד רמת רחל שהייתה מרכז האיסוף‬
‫העיקרי של קנקנים נושאי טביעות חותם‪ ,‬בחברון ובזיף נמצאו ידיות מעטות בלבד‬
‫של קנקנים מוטבעים‪ .‬משמעותי יותר לעניין זה הוא המשכיות היישוב בתל שוכה‬
‫במאה הז' לפנה"ס‪ ,‬בניגוד גמור לכל אתרי השפלה האחרים‪ ,‬וכן זיהוי המקום כאתר‬

                                               ‫‪ 1	 00‬ראו קלטר‪ ,2002 ,‬עמ' ‪ ,137‬ושם ספרות נוספת‪.‬‬
                              ‫‪ 1	 01‬ראו נאמן‪ ,1986 ,‬עמ' ‪ .170‬ראו על כך גם קלטר‪ ,2002 ,‬עמ' ‪.138‬‬

                                                             ‫‪ 1	 02‬כך טען גם קלטר‪ ,2002 ,‬עמ' ‪.138‬‬
‫‪ 1	 03‬ראו על כך ליפשיץ‪ ,‬סרגי וקוך‪ ,2010 ,‬עמ' ‪ ,21‬וכן להלן‪ .‬על מקומה של ח'ירבת א‪-‬ראס ועל‬

                                               ‫מאפייניה ראו גדות‪ ,2015 ,‬ושם ספרות נוספת‪.‬‬
‫‪ 1	 04‬מרכזיותה ופארה של רמת רחל ביחד עם מספרן הרב של ידיות 'למלך' שנמצאו בה‪ ,‬הובילו‬
‫את ברקאי (‪ ,2006‬עמ' ‪ )43‬לזהות את האתר עם 'ממשת'‪ .‬הוא התבסס על הרעיון של גינסברג‬
‫(‪ ,1948‬עמ' ‪ )22-20‬לקרוא את ממשת 'ממש[ל]ת'‪ ,‬וטען כי עיר זו הייתה צריכה להיות שווה‬
‫בגודלה ובחשיבותה לשלושת המרכזים האחרים (חברון‪ ,‬שוכה וזיף)‪ ,‬והיה עליה להיות‬
‫מיושבת בתקופת מלכותו של חזקיהו‪ .‬הצעה זו אינה עומדת במבחן הביקורת‪ ,‬לא מבחינת‬
‫הקריאה 'ממש[ל]ת'‪ ,‬שכאמור לא סביר להניח שהאות למ"ד השורשית נפלה משם המקום‪ ,‬לא‬
‫מבחינת ההסתמכות על מספר הידיות המוטבעות ולא על בסיס ההשוואה ליישובים האחרים‬

     ‫— חברון‪ ,‬זיף ושוכה‪ .‬כנגד הצעה זו של ברקאי ראו ליפשיץ ונאמן‪ ,‬תשע"א‪ ,‬עמ' ‪.72-71‬‬
‫‪ 1	 05‬לזיהויה של שוכה שבטביעות 'למלך' עם תל שוכה שבעמק האלה ראו נאמן‪,1986 ,‬‬

                                                                                 ‫עמ' ‪.171-170‬‬
   190   191   192   193   194   195   196   197   198   199   200