Page 218 - עידן האימפריות
P. 218
פרק ז :מידת ה'בת' במקרא והנפח של קנקני
האגירה היהודאיים1
הקדמה
חוקרים רבים מניחים שבימי הבית הראשון נהגה ביהודה מערכת מסודרת ומאורגנת
של מידות לתכולת נוזלים .בבסיסה של מערכת זו הייתה המידה הקרויה 'בת' ,וזו
נחלקה לשישה 'הין' ול' 72-לג' 2.כמה חוקרים הציעו לכלול גם את מידת ה'עשרון'
כמידה לתכולת נוזלים ,והגדירו אותה עשירית של הבת 3.המידע על מערכת המידות
של תכולת הנוזלים בתקופת המקרא מתבסס על ניתוחם של שלושה מקורות
עיקריים :העדות המקראית ,הממצא האפיגרפי והממצא הארכיאולוגי .מבחינת
המקורות המקראיים בולטת גישה לא ביקורתית של חוקרים לאזכורים במקרא
ואי-התחשבות בזמנם ,באופיים ,בסוגה שלהם ובכך שחלק ניכר מהאזכורים משקף
מציאות שנהגה בבית המקדש בימי הבית השני4.
למשל ,ה'הין' נזכר במקרא 22פעם רק בספרים שמות ,ויקרא ,במדבר ובשני
פרקים בספר יחזקאל 5.כל המובאות הללו קשורות לעבודת הפולחן במקדש ,והן
מאוחרות מימי הבית הראשון .מכיוון שה'הין' לא נזכר בספרות ההיסטוריוגרפית או
במקורות אפיגרפיים ,אין כל אסמכתא לקיומו כמידת נוזלים שנהגה ביהודה בימי
הבית הראשון ,וספק אם הוא שימש כמידה מוכרת במנהל ובחיי הכלכלה.
מקובל להניח ש'הין' הוא מילה שאולה ממצרית 6,ומשמעותה כלי קיבול כלשהו
פרק זה מבוסס על מאמרם של ליפשיץ ,קוך ,שאוס וגיל.2012 , 1
ראו דה-וו ,1961 ,עמ' ;201-200שטרן ,1962 ,עמ' ;852-851זפסקי ,פינקלשטיין ובננסון, 2
,2009עמ' ;58קלטר ,2009 ,עמ' ,2014 ;362עמ' .22 3
ראו זפסקי ,פינקלשטיין ובננסון ,2009 ,עמ' .58 ,53 4
ראו למשל אולברייט ,1943 ,עמ' ;59-58סקוט ,1970 ,עמ' ;351-350דה-וו ,1961 ,עמ'
;201-200אוסישקין ,1978 ,עמ' ,87הערה ;9הלצר ;2008 ;1989 ,אפעל ונוה ;1993 ,זפאסקי 5
ואחרים ;2008 ,קלטר.2009 , 6
ראו שמות כט ( 40פעמיים); ל ;24ויקרא יט ;36כג ;13במדבר טו ;10 ,9 ,7 ,6 ,5 ,4כח ,7 ,5
( 14שלוש פעמים); יחזקאל מה ;24מו .14 ,11 ,7 ,5
ראו אלנבוגן ,1962 ,עמ' ;68מוצ'יקי ,1999 ,עמ' ;243קלטר ,2014 ,עמ' ,30ושם ספרות נוספת.
216
