Page 222 - עידן האימפריות

‫‪ 220‬פרק ז‬

‫העשרון אינה נזכרת על פך ה'חצי למלך' מבאר שבע‪ ,‬והעשרון לא נזכר במקרא‬
‫אף פעם כמידת נוזלים‪ .‬בדומה לֹלג‪ ,‬נזכר גם העשרון רק בספרות הכוהנית ובכל‬
‫ההיקרויות כמידת יבש בהקשר של סולת‪ .‬העשרון קשור למידת היבש של האיפה‬
‫והחומר‪ ,‬ועל רקע זה קשה לפרשו כעשירית הבת‪ ,‬ואין לקבל גם את השחזור של‬

‫מידת הבת על בסיס שחזור זה של העשרון‪33.‬‬
‫משמעותה של הסקירה הקצרה שלעיל היא‪ ,‬שבניגוד למקובל במחקר אין‬
‫לשחזר מערכת מסודרת ומאורגנת של מידות לתכולת נוזלים ביהודה של ימי הבית‬
‫הראשון‪ ,‬שהיה ביניהן יחס קבוע וידוע‪ .‬בפולחן‪ ,‬וכנראה שגם במנהל ובכלכלה‪,‬‬
‫היו כלים בצורה ובגודל קבועים‪ ,‬לשימושים מסוימים‪ .‬בין הכלים הללו‪ ,‬הבת הוא‬
‫כלי התכולה המרכזי והחשוב לנוזלים‪ ,‬שיש לגביו מידע רב יחסית‪ ,‬ולכן גם אפשר‬
‫לתאר אותו בכתב ולהתייחס אליו כמידה קבועה וידועה‪ .‬הבת נזכרת במקרא ‪13‬‬
‫פעמים‪ ,‬ובכל המקרים זוהי מידת תכולה קבועה וידועה של נוזלים מסוגים שונים‪:‬‬
‫מים‪ ,‬יין ושמן‪ .‬לפי מלכים א‪ ,‬ז ‪ ,26‬הים בבית המקדש הכיל ‪ 2,000‬בת (והשוו לדברי‬
‫הימים ב‪ ,‬ד ‪ ,5‬שם מצוין ש'ַּב ִּ֔תים ְׁשֹ֥לֶׁשת ֲא ָל ִ ֖פים ָי ִֽכיל')‪ 34,‬ולפי פסוק ‪ ,38‬עשרת כירות‬
‫הנחושת במקדש הכילו ‪ 40‬בת כל אחד‪ .‬לפי ישעיה ה ‪ִּ֗' ,10‬כי ֲעֶׂ ֙ש ֶר ֙ת ִצ ְמ ֵּדי־ ֶ֔כ ֶרם ַי ֲעׂ֖שּו‬
‫ַּ ֣בת ֶא ָ ֑חת ְוֶ �ז֥ ַרע ֖ ֹח ֶמר ַי ֲע ֶׂ ֥שה ֵאי ָ ֽפה'‪ .‬יחזקאל (מה ‪ )10‬מזכיר ' ַבת־ ֶ ֖צ ֶדק' כמידת הנוזלים‬
‫יחד עם ' ֽמ ֹא ְז ֵני‪֧ ֶ -‬צ ֶדק' ששימשו לשקילת אמצעי התשלום‪ ,‬ו' ֵ ֽאי ַפת־ ֶ ֛צ ֶדק' שהייתה מידת‬
‫היבש העיקרית‪ .‬בעזרא ז ‪ 22‬נזכרים ‪ 100‬בת יין ו‪ 100-‬בת שמן‪ .‬מדברי הימים ב‪ ,‬ב‬
‫‪ 9‬עולה הבחנה בין אותה מידה ליין ושמן‪ְ' :‬ו ַ֗י ִין ַּב ִּתי ֙ם ֶעְׂשִ ֣רים ֶ֔א ֶלף ְוֶׁ֕ש ֶמן ַּב ִּ֖תים ֶעְׂשִ ֥רים‬
‫ָ ֽא ֶלף' (פעמיים)‪ .‬על בסיס המובאה בספר יחזקאל‪ ,‬מקובל במחקר כי שיעורה של‬
‫הבת היה כשיעורה של האיפה‪ 35,‬אך לא ברור כלל‪ ,‬האם הסטדרטיזציה של יחזקאל‬

‫משקפת את המציאות של ימי הבית הראשון‪.‬‬

‫בערד‪ ,‬ובה כתוב 'חצי' (אהרוני‪ ,1967 ,‬עמ' ‪ ,1981 ;13‬עמ' ‪ .)114‬החריתה שלמה‪ ,‬אבל אי אפשר‬ ‫‪3 3‬‬
‫לדעת האם היא נעשתה כאשר הכלי היה שלם (כמו בבאר שבע)‪ .‬אם לא‪ ,‬אפשר לקשור חרס‬ ‫‪3 4‬‬
‫זה למילה האוגרתית 'חצת' = מזל‪ ,‬ולאפשרות שאוסטרקון זה שימש בהטלת גורל (דובס‪-‬‬ ‫‪3 5‬‬

‫אלסופ ואחרים‪ ,2005 ,‬עמ' ‪ ,104‬וספרות נוספת שם)‪.‬‬
‫בעוד במקומות אחדים מופיע העשרון כמידת סולת (ראו לעיל)‪ ,‬במקומות אחרים מופיע‬
‫הצירוף 'עשירית האיפה' כמידת סולת (ויקרא ה ‪ ;11‬ו ‪ ;13‬במדבר כח ‪ )5‬או כמידת קמח (במדבר‬
‫ה ‪ .)15‬מכאן ייתכן שאפשר לראות את היחס בין האיפה לעשרון‪ .‬עם זאת‪ ,‬כל ההיקרויות‬
‫הן בספרות הכוהנית‪ ,‬ועל כן קשה לקבלן כעדות למנהל וכלכלה שהתקיימו בימי הבית‬

‫הראשון‪.‬‬
‫בתרגום השבעים למלכים אין התייחסות לתכולתו של 'ים הנחושת'‪ ,‬ולפי יוספוס (קדמוניות‬
‫היהודים ח‪ )80 ,‬תכולתו של ה'ים' ‪ 3000‬בת‪ ,‬בדומה לאמור בדברי הימים‪ .‬ראו על נושא זה את‬
‫סקירת הספרות ואת הדיון של הוגנסיוס‪ ,1994 ,‬עמ' ‪ ;358-349‬ביל‪ ,1998 ,‬עמ' ‪ ,314-309‬ושם‬

‫ספרות נוספת‪.‬‬
‫ראו לדוגמה דובס‪ ,‬אלסופ ואחרים‪ ,2005 ,‬עמ' ‪.123‬‬