Page 221 - עידן האימפריות

‫מידת ה'בת' במקרא והנפח של קנקני האגירה היהודאיים ‪219‬‬

‫הנוזלים (אולי אף בהתאמה לנבואה ביחזקאל מה ‪ 20.)14‬נגד השקפה זו יש להדגיש‬
‫הן את גודלו יוצא הדופן של המשלוח‪ 220 ,‬ליטרים לפי אהרוני‪ 21,‬הן את היעדרו‬
‫של נמען למשלוח גדול זה והן את הפירוש החלופי למילה 'חמר' — יין צעיר‪22.‬‬
‫לדעת חוקרים אחדים‪ ,‬החומר שימש להגדרת מאפייניו או איכותו של משלוח היין‬
‫הנזכר בשורה ‪ 2‬במכתב‪ ,‬ולא את מידתו‪ 23,‬כשם שהתיבה 'חמץ' בשורה ‪ 7‬היא פירוט‬
‫מאפייניו או איכותו של הלחם הנזכר בשורה ‪ 24.4‬הדבר מקביל להגדרה של איכות‬

‫היין או מאפייניו במכתב ‪ ,1‬שורות ‪' :10-9‬מיין‪/‬האגנת‪.‬תתן'‪25.‬‬
‫אהרוני נעזר באוסטרקון אחר מערד כדי לשייך מידה נוספת‪' ,‬מעשר'‪ ,‬למערכת‬
‫המידות של תכולת הנוזלים‪ .‬במכתב ‪( 5‬שורות ‪ )12-10‬שחזר אהרוני את הכתוב‬
‫הבא‪' :‬אשר‪.‬י‪[/‬שלח]‪.‬לך‪.‬את‪.‬המע‪[/‬שר]‪.‬ב[תים]בטרם'‪ 26.‬יש שראו בשחזור זה (אם‬
‫הוא נכון) עדות לקיום עשירית ממידת הבת‪ 27.‬עם זאת‪ ,‬שחזור התיבות 'ישלח'‬
‫ו'מעשר' אינו ודאי‪ ,‬ואין להסתמך עליו לצורך הוספת מידת נוזלים שאין לה כל‬
‫מקבילה אחרת‪ 28.‬למידת המעשר קישר אהרוני גם את מידת העשרון על בסיס‬
‫ממצא מבאר שבע‪ .‬במרתף של מבנה משכבה ‪ II‬נמצא פך קטן ועליו נחרתה כתובת‪,‬‬
‫ככל הנראה לפני צריפת הכלי‪' :‬חצי למלך'‪ 29.‬משמעות הכתובת אינה ברורה‪,‬‬
‫ואהרוני טען שזהו חצי 'עשרון' משום שלטענתו‪' :‬העשרון הוא המידה הנפוצה‬
‫ביותר'‪ 30.‬מאחר שתכולת הפך נמדדה‪ ,‬והיא ‪ 1.2‬ליטרים‪ ,‬טען אהרוני שמידת‬
‫ה'עשרון' היא כ‪ 2.4-‬ליטרים‪ 31.‬הוא קישר את העשרון למידת הבת‪ ,‬ועל בסיס זה‬
‫טען ששיעורה הוא כ‪ 24-‬ליטר‪ 32.‬קשה לקבל את דעתו של אהרוני‪ ,‬שכן מידת‬

‫ראו אהרוני‪ ,1981 ,‬עמ' ‪ ,16‬ובעקבותיו אחיטוב‪ ,2005 ,‬עמ' ‪ .85‬ראו גם פארדה‪ ,1978 ,‬עמ'‬ ‫‪ 20‬‬
‫‪ .298–297‬ראו על כך גם שטרן‪ ,1962 ,‬עמ' ‪.852‬‬
‫‪2 1‬‬
‫לפי יחזקאל מה ‪ ,11‬הבת שווה לאיפה‪ ,‬והאיפה שווה לעשירית החומר‪.‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫ראו דברים לב ‪ ;14‬תהלים עה‪ ,9 ,‬והשוו לוולש (‪ ,2000‬עמ' ‪ .)200-199‬למייר (‪ ,1977‬עמ' ‪–162‬‬
‫‪ )163‬שיער שייתכן שהכוונה היא לסוג יין שנעשה משאריות הזגים (מעין תמד‪ ,‬וראו רות ב‬ ‫‪ 23‬‬
‫‪ .)14‬ראו קרוס‪ ,2008 ,‬עמ' ‪ ,341‬והשוו לכתובת על גבי קנקן משקמונה (קרוס‪ ,1968 ,‬עמ' ‪.)227‬‬ ‫‪ 24‬‬
‫ראו למייר‪ ,1977 ,‬עמ' ‪ ;45-44‬מיטמן‪ ,1993 ,‬עמ' ‪ ;45-43‬דובס‪-‬אלסופ ואחרים‪ ,2005 ,‬עמ' ‪.14‬‬ ‫‪ 25‬‬
‫‪2 6‬‬
‫ראו מיטמן‪ ,1993 ,‬עמ' ‪ .45‬דעה זו מנוגדת לדעתו של אהרוני‪ ,1981 ,‬עמ' ‪.16‬‬ ‫‪ 27‬‬
‫ראו דיון אצל אחיטוב‪ ,2005 ,‬עמ' ‪ ;85‬דובס‪-‬אלסופ ואחרים ‪ ,2005‬עמ' ‪.12-11‬‬ ‫‪ 28‬‬

‫ראו אהרוני‪ ,1981 ,‬עמ' ‪.20‬‬ ‫‪2 9‬‬
‫ראו לדוגמה אחיטוב‪ ,2005 ,‬עמ' ‪.95‬‬ ‫‪ 30‬‬
‫ראו פארדה‪ ,1982 ,‬עמ' ‪ ;38‬דובס‪-‬אלסופ ואחרים‪ ,2005 ,‬עמ' ‪ .20‬תיתכן גם קריאה אחרת של‬ ‫‪ 31‬‬
‫אהרוני (שם‪ ,‬הערה ‪' :)1‬אשר‪.‬י‪[/‬שלח]‪.‬לך‪.‬אתה‪.‬מע‪] [/‬בה'‪ .‬עם זאת‪ ,‬אהרוני מציין שלא ידוע‬ ‫‪3 2‬‬
‫יישוב בשם 'ע[ ]בה'‪ ,‬ועל כן קריאה זו קשה‪.‬‬
‫ראו אהרוני‪ ,1975 ,‬עמ' ‪ ,162 ,160‬ואיור ‪.7‬‬

‫שם‪ ,‬עמ' ‪.160‬‬
‫שם‪.‬‬

‫אהרוני (שם‪ ,‬עמ' ‪ )162‬הפנה בהקשר זה לממצא של חריתה על חרס שנמצא סמוך למקדש‬