Page 219 - עידן האימפריות
P. 219

‫מידת ה'בת' במקרא והנפח של קנקני האגירה היהודאיים  ‪217‬‬

‫לשמן או ליין‪ ,‬ששימש ככל הנראה בעיקר לפולחן‪ .‬אין כל סימוכין לניסיון לפרש‬
‫את מידתו המדויקת של ה'הין' כשישית הבת על בסיס המובאות מספר יחזקאל‪7,‬‬
‫או להבין אותו כמידה קבועה של נוזלים‪ ,‬הקשורה למערכת קבועה ומוסכמת של‬
‫מידות שיש ביניהן יחסים קבועים‪ .‬ממובאות אלה אפשר רק ללמוד שהיה זה כלי‬
‫מוגדר של שמן ויין‪ ,‬שככל הנראה גודלו וצורתו היו קבועים‪ ,‬ושהוא שימש לפולחן‬
‫(יחזקאל מו‪ 8,)6 ,‬לנסך (ויקרא כג‪ 9,)13 ,‬וגם לרקיחת משחות (שמות ל‪ 10.)24 ,‬גודלו‬
‫של כלי זה היה ככל הנראה אחיד באופן יחסי לנהוג בעת העתיקה‪ 11,‬והיה אפשר‬
‫להשתמש במחצית מתכולתו (במדבר טו ‪ ;10‬כח ‪ ,)14‬בשליש (שם טו ‪ ;7 ,6‬כח ‪;14‬‬
‫יחזקאל מו ‪ )14‬או ברבע (שמות כט ‪ ;40‬ויקרא כג ‪ ;13‬במדבר טו ‪ ;5 ,4‬כח ‪.)14 ,7 ,5‬‬
‫היות שאין כל עדות לשימוש במידה זו במנהל או בכלכלה‪ ,‬אפשר שהיה זה כלי‬
‫מיוחד‪ ,‬וסביר להניח שהוא היה פתוח והיה אפשר לסמן בתוכו מידות משנה — רבע‪,‬‬

                           ‫שליש וחצי — והוא שימש רק בעבודת הפולחן במקדש‪12.‬‬
‫המידה 'ֹלג' נזכרת במקרא חמש פעמים‪ ,‬כולן בפרק אחד בספר ויקרא (יד ‪,10‬‬
‫‪ .)24 ,21 ,15 ,12‬כל ההיקרויות הללו מתוארכות לתקופה הבתר‪-‬גלותית‪ ,‬ועולה מהן‬
‫שגם הלג היה כלי מוגדר לשמן‪ ,‬שהיה אפשר להניף אותו (שם פסוקים ‪)24 ,12‬‬
‫וליצוק ממנו (שם פסוק ‪ .)15‬גם הלג לא שימש במנהל ובכלכלה ביהודה בימי הבית‬
‫הראשון או בימי הבית השני‪ .‬נראה שגם הוא נהג אך ורק בפולחן‪ ,‬וגם הוא היה כלי‬

                 ‫פתוח שהיה אפשר לסמן בתוכו חלוקת משנה לרבע‪ ,‬שליש וחצי‪13.‬‬
‫ה'עשרון' לא היה מידה ידועה ומוגדרת של תכולת נוזלים‪ ,‬ואין כל עדות שנהג‬
‫במנהל ובכלכלה ביהודה בימי הבית הראשון‪ 14.‬העשרון מופיע במקרא ‪ 33‬פעמים‪,‬‬

               ‫ראו למשל קוק‪ ,1960 ,‬עמ' ‪ ;504‬שטרן‪ ,1963 ,‬עמ' ‪ ;854‬רטריי‪ ,1991 ,‬עמ' ‪.896‬‬          ‫‪	7‬‬
                                                                    ‫ראו בלוק‪ ,1998 ,‬עמ' ‪.673‬‬    ‫‪	8‬‬
                                                                      ‫ראו נות‪ ,1974 ,‬עמ' ‪.171‬‬   ‫	‪9‬‬
                                                                                               ‫‪1	 0‬‬
                                          ‫ראו נות‪ ,1966 ,‬עמ' ‪ ;238‬פרופ‪ ,2006 ,‬עמ' ‪.472-471‬‬     ‫‪1	 1‬‬
‫לסיכום הנתונים על אחידות המידות ביהודה בימי הבית הראשון‪ ,‬עם סטיות ידועות של ‪5%‬‬                 ‫‪	12‬‬

                                                               ‫ואף של ‪ ,10%‬ראו קלטר‪.2009 ,‬‬     ‫‪1	 3‬‬
‫מוזרה התעקשותו של קלטר (‪ ,2014‬עמ' ‪ )27‬על כך שרבע‪ ,‬שליש וחצי הין יכולים להיות רק‬                ‫‪1	 4‬‬
‫מידות ששיעורן קבוע וידוע לכול‪ ,‬ושלכאורה אין אפשרות אחרת אלא לשבור כלי חרס כדי‬
‫למזוג מתוכו חלק מהנוזלים שנמצאו בו‪ .‬קביעה זו מתעלמת מהמציאות הפשוטה המתוארת‬
‫בטקסטים המקראיים‪ ,‬שלפיהם מדובר בכמות מוגדרת של נוזל שנמזגה מתוך כלי נתון‪ ,‬ככל‬
‫הנראה עם סימון המידות המתוארות‪ ,‬ובלי צורך לשבור אותו כדי למזוג את הכמות הנדרשת‪.‬‬
‫הכתובת שנחקקה על חלקו העליון של כלי אלבסטר ומזכירה '‪ 1‬הין וחצי הלג ורביעית הלג'‬
‫(אחיטוב‪ ,2008 ,‬עמ' ‪ )243-242‬מחזקת את ההנחה שהין היה כלי קיבול בגודל ידוע‪ ,‬והיה‬

                                           ‫אפשר להשתמש במלוא תכולתו או בחלקים ממנה‪.‬‬
                                         ‫ראו מילגרום‪ ,1991 ,‬עמ' ‪ ;846‬כהן‪ ,1978 ,‬עמ' ‪.61-60‬‬

                                                                    ‫ראו פאוול‪ ,1992 ,‬עמ' ‪.904‬‬
   214   215   216   217   218   219   220   221   222   223   224