Page 286 - עידן האימפריות
P. 286
284פרק ח
אם נוסיף ונביא בחשבון שטיפוס א — 'לאחיב /פחוא' — בולט במאפייניו ה'קדומים'
ויוצאי הדופן גם בתוך משפחת הטיפוסים הקדומים :הכתובת שהוגדרה לעיל,
המספר הרב יחסית של טביעות שנעשו באותו חותם ,תפוצת הטביעות בשני
מרכזים ,והעדות הארכיאולוגית והפליאוגרפית לקדמותו של טיפוס זה 178,נוכל
להסיק שלירושלים יש ייצוג דל במנהל המיוצג בטביעות 'יהוד' מהטיפוסים
הקדומים 179.לעומת ירושלים בולטת לעין מרכזיותה של רמת רחל ,ומעניין
ששלושה טיפוסי טביעות שלא נמצאו ברמת רחל ,לא נמצאו גם בירושלים .בשני
טיפוסים שלא נמצאו ברמת רחל נמצאה טביעה בודדת בעיר דוד ,ובשני המקרים
הללו נראות הטביעות הללו קדומות ובעלות תפוצה מוגבלת.
השינוי העיקרי במערכת טביעות 'יהוד' אירע במהלך התקופה הפרסית ,ככל
הנראה בשלהי המאה הה' או בראשית המאה הד' לפנה"ס ,כאשר תמורות ניכרות
חלו בצורה ,בסגנון ,בפליאוגרפיה ובאורתוגרפיה ,ככל הנראה בהשפעת הגידול
בחשיבותו של דרום הלבנט לאימפריה הפרסית לאחר אובדן אחיזתה במצרים180.
ההאחדה במנהגי הטביעה ביהודה הייתה חלק משינויים רבים שחלו בדרום
הלבנט .השלטון הפרסי האחימני חיזק את שליטתו על היושבים באזורי השוליים
של האימפריה ,כפי שעולה מהממצא האפיגרפי הארמי מדרום השפלה ,מהקמת
1 78על נושא זה ראו ליפשיץ וונדרהופט ,2011 ,עמ' .87-83ראו גם :גם נוה ,1970 ,עמ' ;60-59
אריאל ושוהם ,2000 ,עמ' .138
179הנחה זו עומדת בניגוד להנחתם של אריאל ושוהם ,2000 ,עמ' .138
1 80ראו על כך :ליפשיץ וונדרהופט2007 ,ג.
