Page 281 - עידן האימפריות
P. 281

‫מערכות הקנקנים המוטבעים בהקשר כרונולוגי‪-‬היסטורי‪-‬ארכיאולוגי  ‪279‬‬

‫מהטיפוסים המוקדמים‪ ,‬וטביעות אחדות 'פרטיות' מהמאה הו' לפנה"ס לצד טביעות‬
‫אריה על גוף הקנקנים‪ .‬ממצאים אלה‪ ,‬יחד עם מאות טביעות החותם מהתקופה‬
‫הפרסית ומהתקופה ההלניסטית‪ ,‬שנמצאו באתר‪ ,‬הם העדות החשובה ביותר להיותה‬
‫של רמת רחל המרכז העיקרי של מערכת מנהל הקנקנים‪ ,‬ושהמערכת מהתקופה‬
‫הפרסית המשיכה את מערכת טביעות 'למלך' ואת מערכת טביעות הוורדה משלהי‬

                  ‫תקופת הברזל‪ ,‬ואת מערכת טביעות האריה מהתקופה הבבלית‪165.‬‬
‫גם כלי החרס האחרים שנמצאו בבור מעידים על ההמשכיות מהמאה הו' למאה‬
‫הה' לפנה"ס‪ ,‬ועל כך שלא היה שינוי ממשי מ'תקופת הגלות' לראשית התקופה‬
‫הפרסית‪ .‬להפך‪ ,‬ממצא כלי החרס ברמת רחל הוכיח את התיאוריה שמאפייני כלי‬
‫החרס משלהי תקופת הברזל ואלה של התקופה הפרסית הם חלק מרצף התפתחותי‬
‫אחד של מסורת ייצור מקומית של כלי חרס‪ ,‬ומסורת קדרים שהתקיימה ביהודה‬
‫ברצף מהמאות הט' והח' ועד המאות הד' והג' לפנה"ס‪ 166.‬מכלול כלי החרס מרמת‬
‫רחל הוא היחיד עד כה הממלא את ‪ 150‬השנה החסרות בין המכלול הקרמי של‬
‫שלהי תקופת הברזל לזה של התקופה הפרסית‪ ,‬ובכך תומך בהנחה התיאורטית‬
‫שהמסורות הקרמיות המקומיות הוסיפו להתקיים במאה הו' לפנה"ס‪ 167.‬מסורות‬
‫אלה כוללות את קנקן האגירה מהתקופה הפרסית (טיפוס ‪ A‬של שטרן)‪ 168,‬שלו‬
‫מאפיינים דומים לאלה של קנקני אגירה משלהי תקופת הברזל ביהודה הידועים‬
‫בכינוי 'קנקני ורדה'‪ .‬בחפירות ברמת רחל נחשף קנקן מטיפוס זה ועליו טביעת‬
‫חותם 'פרטית' ולצידה טביעת אריה‪ ,‬יחד עם קנקני 'יהוד' מהטיפוסים המוקדמים‪,‬‬
‫וכולם דומים בגודלם ובפרופורציות שלהם ל'קנקני הוורדה'‪ .‬זוהי אינדיקציה ברורה‬
‫שקנקנים אלה יוצרו ביהודה גם במאה הו' ובראשית המאה הה' לפנה"ס‪ ,‬ורק לימים‪,‬‬
‫בהמשך המאה הה' ובמאה הד' לפנה"ס‪ ,‬התפתחו לקנקן הפרסי ה'קלאסי' (טיפוסים‬
‫‪ B‬ו‪ C-‬של שטרן)‪ 169.‬על רבות מידיות הקנקנים הללו יש טביעות 'יהוד' מטיפוסי‬

                                                 ‫הביניים‪ ,‬וגם מהטיפוסים המאוחרים‪.‬‬
‫תופעה דומה מוכרת גם בשאר כלי החרס מהתקופה הפרסית‪ ,‬שיוצרו ללא‬
‫הפסקה משלהי תקופת הברזל‪ ,‬במאה הו' ועד ראשית המאה הה'‪ .‬במאה הה' לפנה"ס‬
‫הופיעו מאפיינים חדשים בצורת הכלי ובעיטוריו‪ ,‬בטכניקות הייצור ובחומר‪ .‬השינוי‬
‫היה ככל הנראה תוצאה של השפעות זרות והתפתחויות הדרגתיות‪ ,‬אינטראקציה‬
‫עם אזורים ותרבויות שכנים‪ ,‬וגם עם התרבות הבבלית‪ ,‬הפרסית‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫ההלניסטית‪ .‬המאפיינים הטיפוסיים כמעט לכל כלי החרס מהתקופה הפרסית —‬

                                          ‫‪ 	165‬ליפשיץ‪ ,‬גדות‪ ,‬ארובס ואומינג‪ ,‬תשע"ה‪ ,‬עמ' ‪.85-83‬‬
‫‪ 	166‬ליפשיץ‪ ,‬תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪ ,240-224‬עם ספרות נוספת; ליפשיץ‪ ,‬גדות‪ ,‬ארובס ואומינג‪ ,‬תשע"ה‪,‬‬

                                                                                    ‫עמ' ‪.88-86‬‬
                                                               ‫‪ 1	 67‬ליפשיץ‪ ,‬תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪.240-224‬‬
                                    ‫‪ 1	 68‬שטרן‪ ,1982 ,‬עמ' ‪ ,103‬וראו גם ליפשיץ‪ ,‬תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪.232‬‬
                                            ‫‪ 1	 69‬שטרן‪ ,1982 ,‬עמ' ‪ ,104-103‬וראו גם ליפשיץ‪ ,‬שם‪.‬‬
   276   277   278   279   280   281   282   283   284   285   286