Page 279 - עידן האימפריות
P. 279
מערכות הקנקנים המוטבעים בהקשר כרונולוגי-היסטורי-ארכיאולוגי 277
אל-פול 157,ובית אל 158.המסקנה העיקרית מהממצא הארכיאולוגי מיהודה הוא,
שבתקופה הפרסית ,כהמשך ברור לתהליך שהחל בתקופה האשורית והמשיך
בתקופה הבבלית ,חלה דעיכה ביישובים העירוניים .תופעה זו עומדת בניגוד גמור
להמשכיות באתרים הכפריים ,בעיקר בצפון הר יהודה ובחבל בנימין 159.ברוב
האתרים הקטנים הללו יש כלי החרס וממצא אחר מהתקופה הפרסית ,אבל בדרך
כלל בכמויות קטנות ,ולרוב לא במכלול נקי160.
על רקע הממצא מהתקופה הפרסית מהאתרים ביהודה ברור מדוע הממצאים
מהחפירות ברמת רחל חשובים וייחודיים להבנת תרבותה החומרית של הפחווה,
אף שאתר זה אינו יישוב רגיל ביהודה ,ומתוקף היותו אתר הררי הנתונים
הסטרטיגרפיים אינם כה ברורים וחד-משמעיים .שלב הבנייה הראשון באתר
מתוארך כאמור לשלהי המאה הח' לפנה"ס ,בהיותה של יהודה וסאלית של
האימפריה האשורית ,וההנחה היא שהאתר הוקם מלכתחילה כמרכז מנהל יהודאי
לריכוז תוצרת חקלאית ,בעיקר קנקנים מלאים בשמן זית ויין .כבר בשלב הבנייה
הראשון היה זה המבנה המרשים והמפואר ביותר ביהודה ,בנוי אבני גזית ומעוטר
בכותרות אבן ,מעקי חלון מעוצבים ,שיניות שעיטרו את גגות המבנה וקישוטי
אבן נוספים .המונומנטליות של האתר ומקומו בנוף עוצבו כחלק משלב הבנייה
השני ,ככל הנראה בשליש האחרון של המאה הז' לפנה"ס .בשלב זה הוקף המכלול
בגן מפואר ,שהושתת על סלע מוחלק ,ובו בריכות מים גדולות ,תעלות פתוחות
ומקורות ,ומתקני מים אחרים .אין עדות לחורבן האתר או לפער יישובי כלשהו
בראשית המאה הו' לפנה"ס ,עת חרבה ירושלים ויהודה הפכה לפחווה בבלית.
המכלול המפואר והגן המלכותי שלצידו הוסיפו להתקיים כל המאה הו' לפנה"ס,
ובתקופה הפרסית המכלול הבנוי אף הורחב כאשר תוספת מרובעת נבנתה בצמוד
1 57גם האתר בתל אל-פול יושב בדלילות בשלהי המאה הו' וראשית המאה הה' לפנה"ס (ליפשיץ,
,1999עמ' ,)178-177והוא נותר בשממונו עד ראשית התקופה ההלניסטית .נ' לאפ (,1981
עמ' )59 ,39קשרה את נטישת האתר עם שיקומה של ירושלים ומעבר תושבים אליה בראשית
התקופה הפרסית .לנושא זה ראו שטרן ,2001 ,עמ' .322-321
158האתר בבית אל היה מיושב במאה הו' לפנה"ס ,לפחות בחלקו (שטרן ,2001 ,עמ' ,)432כפי
שמעידים כמה ממצאים של כלי חרס (קלסו ,1968 ,לוח ,)8 :67וגם חותם בבלי שנקנה בכפר
ביתין הסמוך (שם ,עמ' ;37שטרן ,1982 ,עמ' .)31קלסו ( ,1968עמ' )38 ,37הציע שהאתר חרב
במחצית השנייה של המאה הו' לפנה"ס (וראו ליפשיץ ,1999 ,עמ' ;172-171שטרן ,2001 ,עמ'
.)432החפירות לא חשפו טביעות 'יהוד' ,ולא נחשפה שכבת יישוב מהתקופה הפרסית ,אולם
אלה לא התקיימו בשטח הקבור כיום מתחת לכפר ביתין ,סמוך למעיין (קלסו ,1968 ,עמ' .)38
אל מול זה ראו את טענותיהם של פינקלשטיין וזינגר-אביץ ,2009 ,עמ' ,42ראו שם גם את
קביעתם לגבי התקופות שבהן האתר לא היה מיושב ,או שהיה מיושב בדלילות רבה.
159ראו קרטר ,1999 ;1994 ,עמ' ;166-137ליפשיץ ,2003 ;1999 ,עמ' ,2005 ;355-326עמ' –240
;261מילבסקי ,1997-1996 ,עמ' .29-7
160דוגמה מאלפת לעניין זה הביא לאחרונה גדות.2015 ,
