Page 277 - עידן האימפריות

‫מערכות הקנקנים המוטבעים בהקשר כרונולוגי‪-‬היסטורי‪-‬ארכיאולוגי ‪275‬‬

‫רובו המוחלט של הממצא נחשף במילויים מאוחרים ובלא הקשר סטרטיגרפי או‬
‫אדריכלי‪ 151.‬בכל שאר האתרים ביהודה הממצא מהתקופה הפרסית מועט ודל‪.‬‬
‫כך המצב למשל בתל א‪-‬סולטן (יריחו)‪ 152,‬בשכבה ‪ I‬בתל א‪-‬נצבה (מצפה)‪153,‬‬

‫‪ 151‬בפרסום חפירות שילה בעיר דוד תוארכה שכבה ‪ 9‬לתקופה הפרסית‪ ,‬אך היא לא מופיעה בכל‬
‫שטחי החפירה (שילה‪ ,1984 ,‬עמ' ‪ ,4‬טבלה ‪ .)2‬ממצאים ששויכו לשכבה זו מופיעים בשטחים‬
‫‪ ,D1, D2‬ו‪ .G-‬נוסף על כך‪ ,‬ממצאים משטח ‪ E1‬וממילויים בשטח ‪( H‬ממערב לבריכת השילוח‪,‬‬
‫על מדרונותיו של הר ציון) שויכו בידי שילה לשכבה זו‪ .‬חרסים מהתקופה הפרסית וטביעות‬
‫חותם טיפוסיות נחשפו בחפירות רייך ושוקרון בשטחים ‪ A‬ו‪ ,B-‬מעל הקדרון‪ ,‬כ‪ 250-200-‬מ'‬
‫מדרום למעיין (רייך ושוקרון‪ .)2007 ;1998 ,‬ממצא זה הגיע לשטחים אלה ככל הנראה מהיישוב‬
‫על ראש השלוחה‪ .‬דה‪-‬גרוט טען שעיקר הממצאים מהתקופה הפרסית נחשפו בשטח ‪ ,E‬שבו‬
‫הובחנו שלושה שלבים משכבה ‪( 9‬דה‪-‬גרוט‪ ,2001 ,‬עמ' ‪ ,2004 ;77‬עמ' ‪ ;15‬וראו גם קהיל‪,‬‬
‫‪ ,1992‬עמ' ‪ ,198-191‬איור ‪ .)14‬בשלב המוקדם (‪ ,)9c‬משלהי המאה הו' ומהמחצית הראשונה‬
‫של המאה הה' לפנה"ס (דה‪-‬גרוט‪ ,2001 ,‬עמ' ‪ ,2004 ;78‬עמ' ‪ ,)14‬יש עדויות לשימוש משני‬
‫במבנה גדול מתקופת הברזל‪ ,‬שחרב עם העיר כולה בשנת ‪ 586‬לפנה"ס (דה‪-‬גרוט‪ ,2001 ,‬עמ'‬
‫‪ .)78-77‬מפלס של פסולת חציבה שויך לשלב השני (‪ ,)9b‬מהמאה הה' לפנה"ס‪ .‬דה‪-‬גרוט‬
‫ואריאל קשרו את השלב השני לשיקומה של העיר בימי נחמיה‪ ,‬באמצע המאה הה' לפנה"ס‬
‫(דה‪-‬גרוט‪ ,2001 ,‬עמ' ‪ ,2004 ;78‬עמ' ‪ ,2005 ;15‬עמ' ‪ .)82‬משטח חציבה זהה נחשף גם בשטח‬
‫‪ ,D1‬כ‪ 500-‬מ' מדרום לשטח ‪ ‘E‬ושויך לשכבה ‪( 9‬אריאל‪ ,‬הירשפלד וסביר‪ ,2000 ,‬עמ' ‪;59‬‬
‫ראו שילה‪ ,1984 ,‬עמ' ‪ ;7‬דה‪-‬גרוט‪ ,2001 ,‬עמ' ‪ ,)78‬ופעולות חציבה נוספות במזרח עיר דוד‬
‫תועדו גם בידי בליס ודיקי (‪ ,)1898‬ובידי וייל (‪ ,)1920‬ובשטח ‪ K‬בחפירות עיר דוד (אריאל‬
‫ומגנס‪ ,)1992 ,‬ועל כן נראה שמדובר בעדות לפעולות בנייה רחבות היקף בירושלים במאה הה'‬

‫לפנה"ס‪ .‬החופרים שייכו לשלב המאוחר (‪ )9a‬קירות טרסה ורצפות אחדות ועליהן תנורים‪.‬‬
‫‪ 152‬כבר זלין וואצינגר חשפו את שרידיו של כפר קטן בתל א‪-‬סולטן (יריחו)‪ ,‬שתוארך למאות הה'‬
‫והד' לפנה"ס‪ .‬המכלול הקרמי כולל כלי יבוא אטיים ושברים של כלים מעוטרים בצורת טריז‬
‫עם טביעות עלים‪ ,‬וכן עשר טביעות 'יהוד' וטביעת אריה אחת‪ .‬ראו זלין וואצינגר‪ ,1913 ,‬עמ'‬
‫‪ ,148-147 ,82-79‬איור ‪ ,186‬לוחות ‪ .42 ,3 ,1‬וראו את ההערכה המחודשת של שטרן (‪,1982‬‬
‫עמ' ‪ )38‬לתיארוך כלי החרס מהתקופה‪ .‬חפירות גרסטאג בשנים ‪ 1936-1930‬וחפירות קניון‬
‫בשנים ‪ 1958-1952‬הוסיפו מידע מועט על התקופה הפרסית‪ .‬ראו קניון‪ ,1964 ,‬עמ' ‪.201‬‬
‫הממצא החשוב ביותר היה טביעת חותם 'יהוד‪/‬אוריו' (המונד‪ ,1957 ,‬עמ' ‪ ,39-37‬וראו ליפשיץ‬
‫וונדרהופט‪ ,2007 ,‬עמ' ‪ ,2011 ;17-16‬עמ' ‪ .)111-107‬בעקבות שטרן (‪ ,1982‬עמ' ‪ )38‬יש להניח‬
‫שהיישוב התקיים באתר במאות הה' והד' לפנה"ס‪ ,‬אך הממצא הקרמי אינו רב‪ ,‬וקשה להסיק‬

‫ממנו על התרבות החומרית של יהודה‪.‬‬
‫‪ 1 53‬החפירות בתל א‪-‬נצבה חשפו ממצא רב מהתקופה הפרסית‪ ,‬רובו בבורות המפוזרים באתר‪.‬‬
‫הממצאים כוללים מטבע ברונזה שאולברייט ובויז תיארכו לשנים ‪ 393–406‬לפנה"ס (מקקאון‬
‫‪ ,1947‬עמ' ‪ ,)229‬ובלינגר תיארך מחדש למאה הה' או הד' לפנה"ס (שטרן‪ ,1982 ,‬עמ' ‪;)32‬‬
‫טביעות חותם מטיפוסים שונים (ובכלל זה טביעות 'יהוד'); ושבר של מזבח קטורת עשוי אבן‬
‫גיר‪ .‬ראו מקקאון‪ ,1947 ,‬עמ' ‪ ,275 ,259 ,237-236 ,227 ,174 ,172-164 ,155-154‬ולוחות ‪:1‬‬
‫‪ ;84 ,57-56 :14 ;102‬שטרן‪ ,1982 ,‬עמ' ‪ ,2001 ;32-31‬עמ' ‪ .433-432‬בתוך כך הבחינו חוקרים‬
‫בשני בורות שבהם מכלולים הומוגניים מהתקופה הפרסית (שטרן‪ ,1982 ,‬עמ' ‪ :)32-31‬בור‬
‫מס' ‪ ,304‬המתוארך לשנים ‪ 450-600‬לפנה"ס‪ ,‬ובור מס' ‪ ,361‬המתוארך לשלהי המאה הה'‬