Page 273 - עידן האימפריות
P. 273

‫מערכות הקנקנים המוטבעים בהקשר כרונולוגי‪-‬היסטורי‪-‬ארכיאולוגי  ‪271‬‬

‫הן במספר הידיות שנמצאו במקום והן בשיעורו היחסי במערכת‪ .‬המספר המרשים‬
‫של טביעות האריה בעיר דוד מעיד שבירת הממלכה לא נעזבה סופית ולא ניטשה‪.‬‬
‫עודפי קנקנים במספר לא גדול המשיכו להגיע לירושלים‪ ,‬והירידה בחשיבותם‬
‫של אתרי המנהל המשניים לעומת המערכות הקודמות‪ ,‬מעידה גם כן שיעדם של‬
‫קנקנים אלה היה אכן ירושלים‪ .‬מכיוון שהיעד בירושלים לא היה עוד בית המלוכה‬
‫או המקדש‪ ,‬סביר להניח שנותרו בעיר נכבדים‪ ,‬שהיו אולי קשורים לבית המלוכה‬
‫או למנגנון השלטון‪ ,‬ואולי גם כוהנים וגורמים אחרים שהוסיפו לשמור על חורבות‬
‫המקדש ולשמר את זכרו ואת הפולחן שהיה בו‪ ,‬ולהם נועדו הקנקנים‪ ,‬שרובם הגדול‬

                                             ‫גם נשארו בעיר ולא חולקו הלאה ממנה‪.‬‬
‫שינוי חד חל בחבל בנימין כאשר האתר בנבי סמואל‪ ,‬שכבר בשלהי ימי הבית‬
‫הראשון תפס מקום נכבד לצד ח'ירבת אל‪-‬בורג'‪ ,‬הפך כעת למרכז המנהל המשני‬
‫היחיד בבנימין שאליו הגיע מספר גדול יחסית של קנקנים מוטבעים בטביעות אריה —‬
‫‪ 12‬טביעות שהם כ‪ 9%-‬מכל הממצא‪ .‬קנקנים אחדים מצאו את דרכם גם למצפה‬
‫(חמישה) ולגבעון (שניים)‪ ,‬אולם נראה שבשני אתרים אלה הופעלה במאה הו'‬

              ‫לפנה"ס מערכת מקבילה של טביעות 'מוצה' שנועדה למטרות אחרות‪.‬‬
‫בספר המזרח נתגלו בעין גדי חמש ידיות שהוטבעו בטביעות אריה‪ ,‬עדות שגם‬
‫אתר זה הוסיף להתקיים ולפעול במאה הו' לפנה"ס‪ ,‬וחשיבותו למנהל של הפחווה‬
‫הבבלית הייתה גדולה‪ .‬האתר ביריחו היה באופן מסורתי פחות חשוב למנהל‬
‫המרכזי ביהודה ולא זכה לקבל הענקות ותמיכה של קנקנים באף אחת מהמערכות‬
‫שלפני התקופה הפרסית‪ .‬השפלה נעלמה כאמור כליל ממערכת טביעות האריה‪,‬‬
‫והדבר תואם את המידע הארכיאולוגי על חורבן הערים העיקריות באזור זה במסע‬
‫הבבלי על ירושלים‪ .‬נראה שאזור השפלה‪ ,‬שלא הספיק להשתקם בשלהי המאה הז'‬
‫ובראשית המאה הו' ולבסס את עצמו מחדש כגורם מרכזי בכלכלתה של יהודה‪,‬‬
‫והתקיים בשלב זה כצל חיוור של היישוב החזק והמבוסס של שלהי המאה הח'‬
‫לפנה"ס‪ ,‬חרב בעת המסע הבבלי על ירושלים ונשאר שומם שנים ארוכות לאחר‬

                                                                                   ‫מכן‪.‬‬
‫מכל הנתונים שלעיל עולה‪ ,‬שמערכת טביעות האריה מבטאת את המשך‬
‫קיומה של פחוות יהודה לאחר המכה הקשה שספגה הממלכה מידי הבבלים‪ ,‬ואת‬
‫הסתגלותה למציאות החדשה‪ .‬מכל כיוון שבוחנים מציאות זו אפשר להגדירה‬
‫כהמשכיות חיוורת של המערכות שפעלו לפני החורבן — הן מהבחינה הטכנולוגית —‬
‫איכות נמוכה של קנקנים ואיכות נמוכה של טביעות חותם — הן מהבחינה הכמותית —‬
‫כמחצית מסך כל הקנקנים המוטבעים במערכת טביעות הוורדה ובמערכת החרותות‬
‫המעגליות — הן מבחינת מרכזי המנהל המשניים והן מבחינת כלל התפוצה של‬
‫המערכת — תפוצה מצומצמת בהרבה מכל המערכות האחרות‪ ,‬המרוכזת בעיקר‬
‫בין נבי סמואל‪ ,‬ירושלים ורמת רחל‪ .‬רמת רחל הייתה מרכז המערכת‪ ,‬שכן לא רק‬
   268   269   270   271   272   273   274   275   276   277   278