Page 270 - עידן האימפריות
P. 270

‫‪  268‬פרק ח‬

‫והמידע שנאסף בסקרים הארכיאולוגיים‪ ,‬מעידים על המשך קיומו של היישוב‬
‫במאה הו' לפנה"ס‪ .‬מסקנה היסטורית סבירה ממידע זה היא‪ ,‬שכבר לפני חורבן‬
‫ירושלים בחרו הבבלים את מצפה לבירת הפחווה‪ ,‬ומינו את גדליהו בן אחיקם‬

                                                                             ‫לפחה‪125.‬‬
‫גורלו של האזור שמדרום לירושלים‪ ,‬ובמרכזו 'עמק המלך'‪ ,‬הוא עמק רפאים‪,‬‬
‫היה ככל הנראה דומה לזה של חבל בנימין‪ .‬עמק רפאים‪ ,‬על אדמת האלוביום‬
‫העשירה והטרסות המתונות שבשיפולי הגבעות התוחמות אותו‪ ,‬היה שנים רבות‬
‫אחד החבלים המשגשגים ביותר בסביבת ירושלים‪ ,‬ואחד החיוניים ביותר לקיומה‪.‬‬
‫הממצא הארכיאולוגי מאזור זה‪ ,‬הכולל בעיקר מתקנים חקלאיים רבים בעמק‬
‫ובסביבתו‪ ,‬מאשר שתקופות פריחתו מקבילות לתקופות הפעילות ברמת רחל —‬
‫משלהי תקופת הברזל ועד סוף התקופה הפרסית וראשית התקופה ההלניסטית‪,‬‬

                                                 ‫ללא כל עדות להפסקת הפעילות‪126.‬‬
‫רוגם גנים היה אתר הייצור העיקרי ב'עמק המלך'‪ 127.‬האתר שוכן בקצהו‬
‫המערבי של העמק כשבעה ק"מ ממערב לרמת רחל‪ .‬לצד הרוגם הגדול‪ ,‬שגובהו‬
‫כתשעה מ' ואורכו כ‪ 40-‬מ'‪ ,‬נחשפו גת‪ ,‬מערות אחסון ומתקנים מטויחים‪ ,‬אך אף‬
‫לא מבנה אחד‪ .‬זוהי עדות לאתר של תעשייה חקלאית‪ ,‬שהייתה ככל הנראה חלק‬
‫מאחוזת המלך שהתקיימה בעמק‪ .‬כלי החרס שנחשפו באתר הם בעיקר קנקנים‪,‬‬
‫ורוב המכלול תוארך לשלהי תקופת הברזל ולתקופה הפרסית‪ 128.‬לאור המסקנות‬
‫החדשות ממחקר טביעות האריה ותיארוכן למאה הו' לפנה"ס‪ ,‬יש להניח שהאתר‬
‫התקיים גם בתקופה הבבלית‪ 129.‬נראה שאתר הייצור החשוב הזה היה ממוקם‬

                 ‫בזיקה לרמת רחל ופעל בתיאום עם מרכז המנהל שהתקיים שם‪130.‬‬
‫ח'ירבת א‪-‬ראס‪ ,‬הממוקמת על מדרון גבעה בצפון העמק‪ ,‬היא האתר היחיד‬
‫שנחשפו בו בתי מגורים לצד מתקנים חקלאיים‪ .‬בין הממצאים כלי חרס משלהי‬
‫תקופת הברזל ומהתקופה הפרסית‪ ,‬וממצא מועט מתקופת הברונזה התיכונה‬

                                                          ‫‪ 	125‬ראו ליפשיץ‪ ,‬תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪.139-120‬‬
                                                        ‫‪ 	126‬ראו ליפשיץ וגדות‪ ;2008 ,‬גדות‪.2015 ,‬‬
                                                    ‫‪ 1	 27‬ראו גרינברג וצינמון‪ ,2006 ,‬עמ' ‪.243-226‬‬

                                                                                 ‫‪ 	128‬שם‪ ,‬עמ' ‪.229‬‬
‫‪ 1	 29‬באתר נחשפו ארבע ידיות של קנקני אגירה שהוטבעו בטביעות 'למלך'‪ ,‬לצד ארבע ידיות‬
‫שנחרתו בחרותת מעגלית ושלוש ידיות שהוטבעו בטביעת ורדה‪ .‬לצד ממצא זה נמצאו גם‬
‫שלוש ידיות שהוטבעו בטביעת אריה‪ ,‬שתי ידיעות שהוטבעו בטביעות 'יהוד' מהטיפוסים‬
‫המוקדמים‪ ,‬וחמש ידיות עם טביעות 'יהוד' מטיפוסי הביניים‪ .‬ראו גרינברג וצינמון‪ ,‬שם‪ ,‬עמ'‬

                                                         ‫‪ ,233-231‬איור ‪ ,3‬עמ' ‪ ,234‬ועמ' ‪.240‬‬
‫‪ 1	 30‬על נושא זה ראו צינמון‪ ,‬תשס"ד; גרינברג וצינמון‪ ,2006 ,‬עמ' ‪ ;235-233 ,229‬ליפשיץ וגדות‪,‬‬

                                     ‫‪ ,2008‬עמ' ‪ ;98-88‬ליפשיץ וונדרהופט‪ ,2011 ,‬עמ' ‪.50-49‬‬
   265   266   267   268   269   270   271   272   273   274   275