Page 265 - עידן האימפריות
P. 265
מערכות הקנקנים המוטבעים בהקשר כרונולוגי-היסטורי-ארכיאולוגי 263
היישוב מתחילת מאה זו בתל מלחתה ובערוער 104,והתרבות החומרית האדומית
שהתחזקה עד מאוד באזור במאה הז' לפנה"ס105.
תריסר טביעות ורדה שנמצאו בספר המזרחי מעידות שגם בשלהי המאה הז'
לפנה"ס היה מיושב בדלילות ,ועל חשיבותו למנהל ביהודה .בפרק הזמן האמור
התקיימו באזור זה שני יישובים מרכזיים :יריחו ועין גדי 106.לדעת חופרי עין גדי,
לאור המקבילות הקרמיות לשכבה IIבלכיש ,נוסדה שכבה Vבתל גורן בשלהי
המאה הז' לפנה"ס 107,והיא שימשה אתר להפקת בשמים ותוצרים ממשאביו
הטבעיים של ים המלח 108.סביב עין גדי ויריחו הוקמו מצודות ויישובי משנה,
ולאורך הדרכים היורדות מאזור ההר אל ים המלח הוקמו עשר מצודות (לפחות)
1 04עובדות אלה ,בצד האפשרות שהאשורים השתלטו על הסחר הערבי בבקעת באר שבע
באמצעות מתן אוטונומיה לאליטות מקומיות (טהרני-סוסלי ,תשס"ב ,עמ' ,)191-184ייתכן
שמצביעות על ניהול בקעת באר שבע בידי האוכלוסייה המקומית בחסות אשור בשליש
האחרון של המאה הח' ובמשך רוב המאה הז' לפנה"ס .גם במקרה זה ,אפשר שהשינוי ,שכלל
את שיבת המנהל היהודאי לאזור זה ,התרחש רק לאחר נסיגת אשור מהמרחב.
1 05כלי חרס 'אדומיים' נחשפו במרבית שכבות היישוב בבקעת באר שבע מהמאה הז' לפנה"ס
(זינגר-אביץ ,1999 ,עמ' ;38-30טהרני-סוסלי ,תשס"ב ,עמ' ,)101-100אך עיקרו נמצא
בתל מלחתה (זינגר-אביץ ,שם ,עמ' ;57-56בית-אריה ,1999עמ' )19-18ואולי גם בערוער
(זינגר-אביץ ,שם ,עמ' .)56נראה שיש לראות בממצאים ה'אדומיים' בבקעת באר שבע עדות
לתרבותה החומרית של האוכלוסייה המקומית ולא עדות ל'השתלטות' האדומים על האזור.
לצד ממצא כלי החרס מהמאה הח' לפנה"ס ,יש גם ממצא רב מהמאה הז' לפנה"ס ,כמו החותם
והאוסטרקון מערוער (בירן וכהן ,תשמ"א ,עמ' ,264ולוח מט ;5 :טהרני-סוסלי ,תשס"ב ,עמ'
,)224-222האוסטרקון מחורבת עוזה שמופיעים בו שני שמות אדומיים (בית-אריה ,2007 ,עמ'
,)137-133ואולי גם החותם מאותו האתר (בית-אריה ,שם ,עמ' ,)179-178מכתבי ערד מס'
21 ,3ו( 40-אהרוני ,1981 ,עמ' )74-70 ,43-42 ,18-17והמקדש בחורבת קטמית (בית-אריה,
.)1995ממצא זה מעיד על ישיבתם של יסודות 'אדומיים'-מקומיים בבקעת באר שבע במאות
הח' והז' לפנה"ס ,ולא על כיבוש האזור בידי המלכים היושבים בבצרה .כך אפשר להבין את
הופעת האדומים במכתבי ערד ואת הופעת הפקידים האדומים באוסטרקון מחורבת עוזה
כמקומיים שהשתלבו במנהל היהודאי (נראה שהאוסטרקון מחורבת עוזה נכתב בידי אדומי
שישב בבקעת באר שבע ולא נשלח מאדום עצמה) .ראו ליפשיץ ,תשנ"ז ,עמ' .349-344וראו
גם פינקלשטיין ,1994 ,עמ' ;159נאמן ,1999 ,עמ' ;409-408נאמן וטהרני-סוסלי ,2006 ,עמ'
.82-61לאור נתונים אלה יש לזנוח את השחזור ההיסטורי לפיו השבטים הנגביים פלשו אל
בקעת באר שבע בשלהי המאה השביעית ,כפי ששיערו חוקרים בעבר .ראו לדוגמה אפעל,
,1982עמ' ;169-81מלמט ,תשמ"ג ,עמ' ;185-184רייני ,תשמ"ז ,עמ' ;25בית-אריה ,תשמ"ז,
עמ' ,2007 ;35עמ' .2
1 06על יריחו ראו וייפרט ווייפרט ;1976 ,שטרן ,1994 ,עמ' ;400נאמן ,תשמ"ט ,עמ' .37-36על עין
גדי ראו מזר ,דותן ודונאייבסקי ,תשכ"ג; ;1966מזר ודונאייבסקי ;1964 ,שטרן ,1994 ,עמ' ;404
שטרן ומצקביץ'2007 ,א; 2007ב; ליפשיץ ,תש"ס.
107ראו יזרסקי.2007 ,
108ראו מזר ,דותן ודונאייבסקי ,1966 ,עמ' ;38כץ ,תשס"ח ,עמ' .47-45
