Page 260 - עידן האימפריות

‫‪ 258‬פרק ח‬

‫ככל האפשר‪ ,‬להשקיע מאמץ מינימלי לצורך ביסוס שליטתו ולהמשיך לקיים את‬
‫ההסדרים שנתקבעו בו מימי השלטון האשורי והמצרי‪83.‬‬

‫מערכת טביעות הוורדה היא כלי חשוב לשחזור התמורות שחלו במנהל‬
‫הקנקנים ביהודה לאחר נסיגת אשור מהמרחב בשלהי מאה הז' לפנה"ס‪ .‬תפוצת‬
‫ידיות הוורדה‪ ,‬הקשרן הסטרטיגרפי ותיארוכן מעידים על התהליכים ההיסטוריים‬
‫שעברו על הממלכה במעבר משלטון אשור לשלטון מצרים ובבל‪ ,‬ועל השינויים‬
‫במנהל‪ ,‬בכלכלה ובמערך היישוב‪ .‬מערכת טביעות הוורדה חשובה במיוחד בשאלת‬
‫זמנו של השינוי במערך היישוב באזוריה השונים של הממלכה‪ .‬תיארוכן של טביעות‬
‫הוורדה בהמשך למערכת טביעות 'למלך' מהטיפוסים המאוחרים ומערכת החרותות‬
‫המעגליות‪ ,‬מאפשר לתארך את השינויים לימי יאשיהו וממשיכיו‪ ,‬לאחר הנסיגה‬

‫האשורית מהמרחב ולזמן שבו הייתה יהודה תחת שלטון מצרי‪84.‬‬
‫במאה הז' לפנה"ס התרכז היישוב ביהודה בחבל ההר‪ ,‬וגם מצאי הטביעות של‬
‫ידיות 'למלך' המאוחרות ושל הידיות עם החרותות המעגליות מרוכז סביב ירושלים‬
‫ובחבל בנימין‪ 85.‬בשלהי המאה הז' לפנה"ס התמונה דומה‪ :‬מרבית טביעות הוורדה‬
‫נמצאו באתרי ההר סביב ירושלים — ‪ 155‬ידיות (‪ 63%‬מכלל ‪ 247‬הידיות שהוטבעו‬
‫בטביעות ורדה) — ירידה קלה לעומת מספר הידיות עם החרותות המעגליות — ‪197‬‬
‫ידיות (כ‪ 70%-‬מכלל ‪ 282‬הידיות מהסוג הזה)‪ ,‬והמשך ירידה לעומת טביעות 'למלך'‬
‫המאוחרות — ‪ 319‬ידיות (כ‪ 78%-‬מ‪ 486-‬ידיות 'למלך' מטיפוסים אלה)‪ .‬הירידה‬
‫העיקרית היא בירושלים‪ ,‬שם ניכרת ירידה מכ‪ 180-‬ידיות 'למלך' מהטיפוסים‬
‫המאוחרים‪ ,‬ל‪ 146-‬ידיות עם חרותות מעגליות ו‪ 87-‬טביעות ורדה — אולי עדות‬
‫לירידה במספר הקנקנים העודפים שיצאו ממערכת מנהל הקנקנים והוענקו או‬
‫נמכרו לנכבדים בירושלים‪ .‬ברמת רחל ניכרת עלייה במספר טביעות הוורדה — ‪57‬‬
‫ידיות (כ‪ 23%-‬מסך כל הממצא) — לעומת ‪ 40‬ידיות שנחרתו בחרותות מעגליות‬

‫(כ‪ 14%-‬מן הממצא)‪.‬‬
‫לכאורה אנו עדים להמשך המציאות של מערכות המנהל הקודמות‪ ,‬אלא שבכל‬
‫זאת התחולל אז שינוי ניכר בחבל ההר‪ .‬החפירות המחודשות ברמת רחל הראו‪,‬‬
‫שלא לפני שלהי המאה הז' לפנה"ס הוקם השלב השני של המרכז המנהלי‪ ,‬פני‬
‫האתר שונו כליל והוקמה בו מצודה עם חצר וגן מלכותי‪ ,‬ואלה נוספו על המבנים‬
‫מהשלב הקודם ובראשם המגדל המערבי הצופה על עמק רפאים‪ 86.‬אף טביעת ורדה‬
‫לא נמצאה כאמור במילוי שמתחת לרצפות המצודה והארמון‪ ,‬בעוד בתוך המילוי‬

‫ראו ליפשיץ‪1999 ,‬ב‪.‬‬ ‫‪ 83‬‬
‫ראו לעיל‪ ,‬פרק ה‪ .9 ,‬וזאת בניגוד לדעות שקשרו שינויים אלה לימי 'השלום האשורי' וייחסו‬ ‫‪8 4‬‬
‫אותם לימי המלך מנשה ולצורך של יהודה לפצות על אובדן שטחים שחרבו במסע סנחריב‪,‬‬
‫‪ 85‬‬
‫וראו פינקלשטיין‪.1994 ,‬‬ ‫‪ 86‬‬
‫ליפשיץ‪ ,‬סרגי וקוך‪.2011 ,‬‬
‫ראו ליפשיץ‪ ,‬גדות‪ ,‬ארובס ואומינג‪ ,‬תשס"ה‪ ,‬עמ' ‪.66-48‬‬