Page 255 - עידן האימפריות

‫מערכות הקנקנים המוטבעים בהקשר כרונולוגי‪-‬היסטורי‪-‬ארכיאולוגי ‪253‬‬

‫שתואר לעיל‪ ,‬אין כל בסיס לראיית התאוששות כלשהי באתרי השפלה או בבקעת‬
‫באר שבע‪-‬ערד לפני השליש האחרון של המאה הז' לפנה"ס‪ ,‬והתאוששות זו החלה‬
‫רק לאחר נסיגת אשור מהמרחב‪ .‬על כל פנים התאוששות זו הייתה חלקית‪ ,‬ויהודה‬
‫לא השיבה לעצמה את עוצמת היישוב ולא מימשה את הפוטנציאל הכלכלי בשפלה‬
‫כפי שעשתה בשלהי המאה הח' לפנה"ס‪ .‬אין כל עדות לכך שגידולי הדגנים בבקעת‬
‫באר שבע‪-‬ערד יכלו לפצות על אובדן הגידולים בשפלת יהודה‪ ,‬ובכל מקרה‪,‬‬
‫במחצית הראשונה של המאה הז' לפנה"ס לא היה כנראה למנהל של ממלכת יהודה‬

‫כל חלק בהתפתחויות בחבל ארץ זה‪63.‬‬

‫‪ .3‬מערכת טביעות הוורדה ו'הארכיאולוגיה של ימי יאשיהו'‬

‫ההסדרים האשוריים שנקבעו לאחר מסע סנחריב נותרו בעינם עד שנסוגה אשור‬

‫מאחיזתה במרחב בראשית השליש האחרון של המאה הז' לפנה"ס‪ .‬בשלב זה לא‬

‫נותר חלל גיאופוליטי באזור‪ ,‬ואת מקומה של אשור תפסה מצרים‪ ,‬ככל הנראה‬
‫במעמד של 'ממלכה יורשת'‪ 64,‬וזו ביססה את שלטונה במרחב למשך כרבע מאה‪ ,‬עד‬

‫שנדחקה ממנו בידי צבאותיו של נבוכדנאצר (‪ 604/605‬לפנה"ס)‪ .‬האינטרס הכלכלי‬

‫העיקרי של המצרים בלבנט לכל אורך 'תקופת האימפריה' שלהם‪ ,‬היה בחוף הלבנון‬

‫משום חשיבותם הכלכלית של הנמלים ושל עצי ארז הלבנון‪ .‬לפיכך מובן מדוע‬
‫ייחסו המצרים חשיבות רבה ל'דרך הים'‪ ,‬שאפשרה סחר יבשתי עם סוריה וארץ‪-‬‬

‫ישראל‪ 65,‬והם ביססו את שלטונם בעיקר במרחב שבין צור לארַווד‪66.‬‬

‫אפשר שכלקח מהמאבקים עם אשור במחצית הראשונה של המאה הז' לפנה"ס‬
‫ביססו המצרים את אחיזתם בפלשת מייד משנסוגו משם צבאות אשור‪ 67.‬לפי‬

‫בהערכת ההתפתחות היישובית והדמוגרפית ביהודה במהלך המאה הז' לפנה"ס‪ .‬אין עוד‬ ‫‪ 63‬‬
‫מקום להכללות המבוססות על דגם היישוב בלכיש בלי להביא בחשבון שההפסקה היישובית‬
‫הארוכה באתר זה‪ ,‬לפחות במחצית הראשונה של המאה הז' לפנה"ס‪ ,‬ואולי גם בשני השלישים‬ ‫‪6 4‬‬
‫הראשונים של מאה זו‪ ,‬שאפיינה ככל הנראה גם את מרבית אתרי השפלה‪ ,‬לא הייתה מנת‬ ‫‪ 65‬‬
‫חלקם של אזורים אחרים ביהודה‪ ,‬ובייחוד לא של אזור ההר מצפון לירושלים ומדרומה‪ .‬על‬ ‫‪ 66‬‬
‫הטיעונים לתיארוך מרבית אתרי המאה הז' לפנה"ס לחלקה המאוחר של מאה זו ראו שם‪,‬‬ ‫‪ 67‬‬

‫עמ' ‪.27-25‬‬
‫זאת‪ ,‬בניגוד לדעתו של פאוסט‪ ,2008 ,‬עמ' ‪ .172-171‬על נושא זה ראו גם מאסטר‪ ,2009 ,‬עמ'‬

‫‪.310-308‬‬
‫ראו נאמן‪ ,‬תשמ"ט‪ ,‬עמ' ‪.56-45‬‬

‫ראו רדפורד‪ ,1992 ,‬עמ' ‪.435‬‬
‫ראו קצנשטיין‪ ,1973 ,‬עמ' ‪ ,299‬הערה ‪ ,313 ,24‬הערה ‪ ;100‬רדפורד‪ ,1992 ,‬עמ' ‪.442‬‬
‫קצנשטיין (שם‪ ,‬עמ' ‪ )302 ,298‬טען שבכל פרק הזמן הזה לא היה באזור שלטון מצרי של ממש‪,‬‬
‫אולם נראה שיש לקבל את הדעה הרווחת כיום במחקר‪ ,‬ולפיה החל השלטון המצרי להתבסס‬