Page 250 - עידן האימפריות

‫‪ 248‬פרק ח‬

‫שתי המצודות היהודאיות בתל באר שבע ובערד‪ .‬בעוד המצודה בתל באר שבע לא‬
‫שוקמה עוד‪ ,‬המצודה בערד שוקמה (שכבות ‪ )VI-VII‬ככל הנראה במחצית השנייה‬
‫של המאה הז' לפנה"ס‪ .‬מסקנה מנתונים אלה היא‪ ,‬שחלק מהיישוב בבקעת באר‬
‫שבע‪-‬ערד שוקם והתחדש זמן לא רב לאחר החורבן של מסע סנחריב‪ ,‬בראשית‬
‫המאה הז' לפנה"ס‪ ,‬ואילו אתרי המנהל היהודאיים באזור זה נבנו רק בשלב מאוחר‬
‫יותר‪ ,‬כנראה לא לפני אמצע המאה‪ .‬ממצא טביעות החותם תואם לגמרי תמונה זו‪,‬‬
‫ומסקנה היסטורית מכך היא‪ ,‬שהפריחה באתרי הנגב לא הייתה ביוזמה או בעידוד‬
‫של ממלכת יהודה‪ ,‬ולמלכי יהודה לא היה חלק בכך‪ .‬סביר להניח שהאשורים דאגו‬
‫להחריב את המצודות בבאר שבע ובערד‪ ,‬שייצגו את כוחה ואת חלקה של יהודה‬
‫באזור‪ ,‬כחלק מהענשתה של יהודה‪ ,‬והם גם עודדו שיקום מהיר של דרכי המסחר‪47.‬‬
‫יפעת טהרני‪-‬סוסלי הציעה‪ ,‬שבמאה הח' לפנה"ס נשלט אזור באר שבע‪-‬ערד בידי‬
‫משפחות עילית יהודאיות שהיו כפופות ישירות לשלטון האשורי‪ 48,‬אולם לאור‬
‫ממצא זה הציעו ליפשיץ‪ ,‬סרגי וקוך שמציאות זו תואמת יותר את המצב בראשית‬
‫המאה הז' לפנה"ס‪ ,‬וככל הנראה לקח לממלכת יהודה זמן רב עד שהצליחה לבסס‬

‫מחדש את שליטתה באזור הזה‪49.‬‬

‫לעומת אזורי הספר הללו במזרחה של הממלכה ובדרומה‪ ,‬מוסכם וברור במחקר‪,‬‬
‫שהשפלה בכלל‪ ,‬ולכיש בפרט‪ ,‬היו המרכיב המרכזי במערכת הקנקנים מהטיפוסים‬
‫הקדומים‪ 50.‬מהטיפוסים הללו נמצאו באתרי השפלה ‪ 476‬ידיות 'למלך' (כ‪70%-‬‬
‫מסך כל הממצא של כ‪ 680-‬ידיות)‪ .‬לכיש הייתה אתר איסוף מרכזי בשלב זה כפי‬
‫שמעידות ‪ 378‬הידיות שנמצאו בה (כ‪ 56%-‬מסך כל הממצא)‪ ,‬ושאר ערי השפלה‬
‫המרכזיות היו גם הן מרכיב חשוב במערכת‪ ,‬ככל הנראה כערי מנהל משניות‪ ,‬שם‬

‫קיבלו פקידים ומקורבים קנקנים אחדים מכל טיפוס ידוע של טביעת חותם‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬תופעה שחוקרים לא הגדירו ברור די הצורך היא‪ ,‬שכמעט כל הקנקנים‬
‫נמצאו באתרים שבצפון השפלה ובמרכזה‪ ,‬ולכיש היא העיר הדרומית ביותר שבה‬
‫נמצאו קנקנים בשפלה‪ .‬בדרום השפלה ממצא הידיות שהוטבעו בטביעות חותם דל‬
‫ביותר‪ :‬תל בית מרסים (ארבע ידיות)‪ ,‬תל חליף (ידית אחת) וח'ירבת קעילה (שתי‬
‫ידיות)‪ .‬על רקע זה דומה שאין להתפלא על היעדר הממצא בתל עיטון‪ ,‬וודאי שאין‬

‫בחלק הצפוני‪-‬המזרחי של מערך הביצורים‪ ,‬וראו על כך פינקלשטיין ובית‪-‬אריה‪ ,1999 ,‬עמ'‬ ‫‪4 7‬‬
‫‪ .81 ,76‬העיר עצמה שוקמה לפי אותה תוכנית‪ ,‬ויש עדויות ברורות להמשכיות משכבה ‪VII‬‬ ‫‪4 8‬‬
‫לשכבה ‪ ,VI‬כך שהפער בין שתי השכבות הללו לא היה ארוך‪ .‬ראו פינקלשטיין ובית‪-‬אריה‪,‬‬ ‫‪ 49‬‬
‫‪ 50‬‬
‫‪ ,1999‬עמ' ‪ ;82‬בית‪-‬אריה ובונימוביץ'‪ ,1999 ,‬עמ' ‪ ;20‬בית‪-‬אריה ונגבי‪ ,1999 ,‬עמ' ‪.29‬‬
‫לדיון נרחב בנושא זה ראו ליפשיץ‪ ,‬סרגי וקוך‪ ,2001 ,‬עמ' ‪ ,20-19‬וראו גם להלן‪ ,‬סעיף ‪.3‬‬

‫טהרני‪-‬סוסלי‪ ,‬תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪.184‬‬
‫ליפשיץ‪ ,‬סרגי וקוך‪ ,2011 ,‬עמ' ‪.20‬‬

‫שם‪ ,‬עמ' ‪.12-11‬‬