Page 246 - עידן האימפריות
P. 246

‫‪  244‬פרק ח‬

‫של 'ָּכל־ ָע ֵ ֧רי ְיהּו ָ ֛דה ַהְּב ֻצ ֖רֹות' (מלכים ב‪ ,‬יח ‪ 46 ,)13‬ערים לפי כתובת סנחריב‪,‬‬
‫וההגליות רחבות ההיקף חוללו את המשבר הדמוגרפי והיישובי הגדול ביותר‬
‫בתולדות יהודה‪ 25.‬נוסף על לכיש חרבו כל ערי השפלה‪ :‬בית שמש‪ 26,‬תל בטש‪27,‬‬
‫תל בית מרסים‪ 28,‬תל גודד‪ 29,‬תל חליף‪ 30,‬מֵרשה‪ 31‬ותל עיטון‪ 32.‬חבל הארץ החשוב‬

‫והעשיר בממלכה‪ ,‬שחווה פריחה והתפתחות במאות הט' והח' לפנה"ס‪ ,‬היה מיושב‬

‫בצפיפות והפך למרכז הכלכלי והמנהלי של ממלכת יהודה‪ ,‬חרב‪ ,‬נעזב לשנים רבות‬
                                                                  ‫ולא התאושש עוד‪33.‬‬

‫חרבה גם התשתית המנהלתית והכלכלית של הממלכה‪ .‬יהודה שילמה לאשור‬

‫מס כניעה כבד ונאלצה להעלות מס שנתי גבוה‪ ,‬מה שהקשה מאוד על כלכלתה‪.‬‬

‫הממלכה העצמאית והמשגשגת של שלהי המאה הח' לפנה"ס‪ ,‬שלא ניזוקה‬

‫במלחמות מהמאה הי' לפנה"ס ועד ימי חזקיהו‪ ,‬סבלה כעת מהרס‪ ,‬חורבן והידלדלות‬

‫אוכלוסייה‪ .‬נראה שמטרתו העיקרית של סנחריב הייתה להחליש את ממלכת יהודה‪,‬‬

‫שנותרה כוח עיקרי באזור התווך שבין שלטון אשור לשלטון מצרים‪ .‬מלכי אשור‬

‫ביקשו לסכל כל ניסיון של התגבשות כוח העלול היה לסכן את ההגמוניה שלהם‬

‫באזור החיץ עם מצרים‪ .‬סביר לשער שהפיקוח של פקידי אשור על המתרחש‬
‫ביהודה היה כעת צמוד יותר‪ ,‬ובעקבות נאמן‪ 34,‬אפשר אף להניח שלאחר כניעת‬

‫חזקיהו מינה סנחריב את מנשה‪ ,‬בנו הצעיר של חזקיהו‪ ,‬לעוצר הממלכה‪ .‬רמת‬

‫רחל הורחבה ככל הנראה בשלב זה‪ ,‬ומעמדה התבסס כמרכז העיקרי‪ ,‬ואולי היחיד‪,‬‬

‫לאיסוף תוצרת חקלאית‪ ,‬והפעם סמוך לירושלים ובהתבסס על שטחי חקלאות‬
                                                        ‫חדשים שפותחו באזור ההר‪35.‬‬

‫בעקבות מסע סנחריב וחורבן השפלה הוגלו מיהודה עשרות אלפי תושבים‪,‬‬

‫ודומה שחלק מהתרוקנות השפלה מתושביה‪ ,‬ואולי גם דרום הר יהודה ובקעת‬

‫באר שבע‪-‬ערד‪ ,‬נבע מהימלטות פליטים רבים מאזורים אלה ערב המסע האשורי‪,‬‬

‫במהלכו ומיד לאחריו‪ .‬פליטים אלה מצאו מקלט בירושלים ובצפון הר יהודה‪ ,‬והם‬

‫לנושא זה ראו אונגנד‪ ,1943-1942 ,‬עמ' ‪ ;202-199‬מילארד‪ ,1991 ,‬עמ' ‪ ;222-221‬נאמן‪,1993 ,‬‬            ‫‪	25‬‬
‫עמ' ‪ ,120-117‬ושם ספרות נוספת; יונגר‪ ,2003 ,‬עמ' ‪ ,254‬הערה ‪ 65‬ושם ספרות נוספת‪.‬‬
                                                                                               ‫‪2	 6‬‬
                                     ‫לסקירת המחקר בנושא זה ראו גרבה‪ ,2003 ,‬עמ' ‪.36-20‬‬          ‫‪	27‬‬
                                                  ‫ראו בונימוביץ ולדרמן‪ ,‬תשנ"ז; ‪.2003 ;1997‬‬     ‫‪	28‬‬
                                                                 ‫ראו מזר‪ ,1994 ,‬עמ' ‪.260-258‬‬   ‫‪	29‬‬
                                                                                               ‫‪3	 0‬‬
                       ‫ראו דגן‪ ,‬תשס"א‪ ,‬עמ' ‪ ;185-184‬פינקלשטיין ונאמן‪ ,2004 ,‬עמ' ‪.64-61‬‬         ‫‪	31‬‬
                    ‫ראו גיבסון‪ ,1994 ,‬עמ' ‪ ;230‬דגן‪ ,‬תשנ"ב‪ ,‬עמ' ‪ ;45-41‬תשס"א‪ ,‬עמ' ‪.93-91‬‬        ‫‪	32‬‬
                                                                                               ‫‪3	 3‬‬
                                   ‫ראו פינקלשטיין ונאמן‪ ,2004 ,‬עמ' ‪ ,64‬ושם ספרות נוספת‪.‬‬        ‫‪3	 4‬‬
                   ‫ראו דגן‪ ,‬תשנ"ב‪ ,‬עמ' ‪ ;47-45‬קלונר‪ ;1993 ,‬קלונר ואשל‪ ,‬תשנ"ט‪ ,‬עמ' ‪.150‬‬         ‫‪	35‬‬
               ‫ראו אילון‪ ;1985 ,‬צמחוני‪ ;1985 ,‬פאוסט‪ ;2008 ,‬כץ ופאוסט‪ ,2012 ,‬עמ' ‪.44-43‬‬

                                             ‫ראו נאמן‪ ,2000 ,‬עמ' ‪ ;623‬דגן‪ ,‬תשס"א‪ ,‬עמ' ‪.210‬‬
                                                                        ‫נאמן‪1994 ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.239‬‬

‫ראו ליפשיץ וגדות‪ ,‬תשנ"ח; ליפשיץ‪ ,‬גדות‪ ,‬ארובס ואומינג‪ ,‬תשע"ה‪ ,‬עמ' ‪ ;44-28‬גדות‪.2015 ,‬‬
   241   242   243   244   245   246   247   248   249   250   251