Page 242 - עידן האימפריות
P. 242
240פרק ח
ליהודה היה מעתה גבול ישיר עם אשור .גבול ישיר עם ממלכות וסאליות ועם
פחוות אשוריות היה במערב הממלכה ,שכן ההסדרים האשוריים בשפלת פלשת
נקבעו גם הם בשלהי המאה הח' לפנה"ס ,בימי שלטונם של סרגון ב' וסנחריב9:
אשדוד הייתה פחווה אשורית מבודדת בין ממלכות וסאליות של אשור .בראש
הפחווה עמד מלך מקומי ולצידו נציב אשורי 10.מצפון ומדרום לאשדוד המשיכו
להתקיים הממלכות הווסאליות של אשקלון ,עקרון ועזה .ממלכות אלה התחזקו
טריטוריאלית וכלכלית בשלטון מלכי אשור 11,ככל הנראה בשל ההכרה בחשיבותה
האסטרטגית של פלשת כשער הכניסה למצרים ,כמו גם בזכות ההכרה בחשיבותה
הכלכלית 12.אשקלון הייתה נמל חשוב ומרכז מסחרי מרכזי ,ופרחה בה תעשייה
גדולה של יין 13.עקרון ,שהייתה מרכז חשוב לייצור שמן ,וגם לטקסטיל ככל
הנראה 14,הייתה הזוכה העיקרית מהמכה הקשה שהוכתה יהודה במסע סנחריב.
פריחתה במאה הז' תחת שלטון אשור קשורה ישירות להיחלשות יהודה ולפגיעה
בשטחיה שבאזור השפלה 15.עזה הייתה הדרומית ביותר בין ערי פלשת ושימשה
נמל המוצא העיקרי לסחורות שהגיעו במסגרת הסחר הערבי .חשיבותה גרמה לכך
שעיקר מאמצי אשור בימי תגלת פלאסר הג' ובראשית ימי סרגון ב' התמקדו סביבה,
הסדרים אלה היו בתוקפם עד מות אשורבניפל ופרוץ המרד בבבל בשנת 627לפנה"ס ,ואין 9
לקבל שחזורים היסטוריים שלפיהם כבר לפני כן חלו שינויים מקיפים במרחב ,אם בעקבות 10
פלישה סקיתית ואם בעקבות החדירה המוקדמת של מצרים לארץ-ישראל. 1 1
מכתובת של סרגון ב' עולה שבאשדוד הוצב נציב אשורי (ככל הנראה בשנת 712לפנה"ס), 1 2
ונציב של העיר אשדוד כיהן בתפקיד האפונים של שנת 669לפנה"ס .פחוות אשדוד הוסיפה 1 3
להתקיים בתקופה הפרסית ,ולפניה הייתה ככל הנראה בשלטון בבל ,כך שנראה שההסדרים 14
של סרגון ושל סנחריב נותרו על כנם כל ימי השלטון האשורי ,והיו הבסיס הטריטוריאלי 15
והמנהלי להסדרים של השלטון הבבלי והפרסי .לעומת זאת ,ידוע כי בימי סנחריב היה
באשדוד מלך .להסבר הכפילות המיוחדת ויוצאת הדופן הזאת ראו תדמור ,תשכ"ד ,עמ' –272
.276לביקורת על הצעת תדמור ולהצעה שונה ראו נאמן ,תשל"ט ,עמ' ;142תשנ"ד ,עמ' ,11-9
ושם ספרות נוספת.
בימי סנחריב נקרעו שטחים מיהודה והועברו לשלוש ממלכות פלשת ,ככל הנראה כדי לבססן
ולחזקן .הרווח האשורי היה כפול :גם ביסוס השליטה בגבולה הדרומי-המערבי של האימפריה,
סמוך לגבול מצרים ,וגם רווח כלכלי גדול מהפריחה של ערי הממלכה הללו ושילוב נמליהן
בסחר הערבי .לספרות בנושא זה ראו גיטין ,1997 ,עמ' .100-99
ראו אילת ,1978 ,עמ' ,1990 ;34-30עמ' ;88-67עודד ,1982 ,עמ' .168
בשלהי המאה הח' לפנה"ס ,לפני מסע סנחריב ,כלל שטחה של אשקלון את המובלעת שסביב
יפו .אין עדות שהמצב הטריטוריאלי באזור זה השתנה בשלב כלשהו תחת שלטון אשור ,אם
כי נראה לקבל את ההשערה שמובלעת זו הועברה בשלב כלשהו לשלטונה של עקרון ,ששכנה
סמוך לה .ראו סטייגר ,1996 ,עמ' ;*74–*61גיטין ,1997 ,עמ' ;84נאמן ,1998 ,עמ' .223-222
ראו גיטין ,1997 ,עמ' .93-87
ראו דותן וגיטין ,תשנ"ד ,עמ' ;25-18גיטין ,1997 ,עמ' ,1998 ;104-77עמ' ;278-274מזר,
,1994עמ' .263-260ראו על כך גם לעיל ,פרק ו.2 ,
