Page 237 - עידן האימפריות
P. 237

‫מידת ה'בת' במקרא והנפח של קנקני האגירה היהודאיים  ‪235‬‬

‫במקרה זה‪ ,‬ההתייחסות בטקסטים המקראיים וגם בממצא האפיגרפי בנוגע למידות‬
‫נוזלים היא לעולם לכלי התכולה שלהם‪ .‬הנוזלים נמדדו במספר הכלים — בת‪ ,‬נבל‪,‬‬
‫כד — שהיו בצורה קבועה וגודלם היה בשיעור אחיד‪ ,‬אם כי לא שווה‪ ,‬כפי שעולה‬

                                                             ‫מכל המדידות והבדיקות‪.‬‬
‫הכד נזכר במקרא ‪ 18‬פעמים‪ ,‬ובהקשרים אחדים‪ :‬בבראשית כד (‪,17 ,16 ,15 ,14‬‬
‫‪ )46 ,45 ,43 ,20 ,18‬ובמלכים א‪ ,‬יח (‪ )23‬הוא נזכר ככלי לשאיבת מים ונשיאתם;‬
‫במלכים א‪ ,‬יז (‪ )16 ,14 ,12‬הוא נזכר ככלי לאחסון קמח; בשופטים ז (‪)20 ,19 ,16‬‬
‫הוא נזכר ככלי חרס שבו החביאו חיילי גדעון את ראשי לפידיהם; ובקהלת יב (‪)6‬‬
‫נזכר הכד ככלי חרס‪ 111.‬בניגוד לדעתם של כמה חוקרים‪ 112,‬אין עדות לכך שהכד‬
‫המקראי שימש מידת נפח קבועה‪ 113,‬ואין כל בסיס להנחה שהכד המקראי היה‬

                                     ‫קשור בדרך כלשהי למערכת המידות המשוערת‪.‬‬

                            ‫סיכום‬

‫כמו במחקר של כל תקופה היסטורית‪ ,‬גם חקר ימי הבית הראשון מצוי בסכנה‬
‫של השלכה לאחור מהמציאות המודרנית‪ .‬אנכרוניזם אפשרי יוצר לרוב שחזורים‬
‫היסטוריים שבהם הדמויות והרקע מקורם אמנם בתקופת הברזל‪ ,‬אך הקשר ביניהם‪,‬‬
‫אופיים ותיאורם נעוצים בהווה שבו חיים החוקרים‪ .‬כך נוטים חוקרים רבים לשחזר‬
‫את מערכת מידות הנוזלים הקדומה לפי המאפיינים של מערכות מידות הנוזלים‬
‫המודרניות‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬בעשותם כך הם נעזרים בכל המונחים הסתומים האפשריים‬
‫המצויים בספרות המקרא‪ ,‬בלי כל הבחנה בין קדום למאוחר‪ ,‬בין שייך ללא שייך‪.‬‬
‫על כן מערכת מידות נוזלים‪ ,‬שמרכיביה הם בת‪ ,‬כד‪ ,‬נבל‪ ,‬הין‪ֹ ,‬לג‪ ,‬עשירון‪ ,‬חצי‬
‫היא מעשה טלאים שאין לו כל עדות טקסטואלית או ארכיאולוגית שתקשור אותו‬
‫לימי הבית הראשון‪ .‬ההין והֹלג שימשו לתכולת נוזלים אך רק לענייני פולחן בבית‬
‫המקדש בימי הבית השני; העשירון והחצי קשורים לתכולת יבש ולא לתכולת‬
‫נוזלים; הבת‪ ,‬הכד והנבל נזכרים כל אחד לבדו ובהקשרו שלו‪ ,‬לעולם לא ביחס‬
‫לכלי אחר ולעולם ביחידות‪ .‬לפיכך קישור שלושת כלי החרס הללו‪ ,‬או כל כלי אחר‪,‬‬

          ‫לכדי מערכת אחת אינו מייצג נאמנה את המציאות של ימי הבית הראשון‪.‬‬

‫‪ 1	 11‬במקבילות מהמזרח הקדום‪ ,‬למשל באוגריתית‪ ,‬הכד היה מעין פך (ראו קוהלר ובאומגרטנר‪,‬‬
          ‫‪1995‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ,)460‬ובאכדית ה‪ kandu-‬היה בעל אותה המשמעות של הכד המקראי‪.‬‬
                                                           ‫‪ 1	 12‬ראו לדוגמה הלצר‪ ,2008 ,‬עמ' *‪.72‬‬

‫‪ 1	 13‬ה‪ kάδoς-‬היווני נותק זה כבר מאביו הפניקי (קוהלר ובאומגרטן‪1995 ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ,)460‬ובתקופה‬
‫הקלאסית סּופר שהוא מנה ‪ άμφορεύς‬או ‪ — μετρητή‬כאמפורה וחצי‪ ,‬וליתר דיוק כ‪ 40-‬ליטר‬

           ‫(האנימן‪ ,1939 ,‬עמ' ‪ ,81‬הערה ‪ ,)3‬כנפחו של קנקן האגירה הנפוץ בתקופת הברזל‪.‬‬
   232   233   234   235   236   237   238   239   240   241   242