Page 237 - עידן האימפריות
P. 237
מידת ה'בת' במקרא והנפח של קנקני האגירה היהודאיים 235
במקרה זה ,ההתייחסות בטקסטים המקראיים וגם בממצא האפיגרפי בנוגע למידות
נוזלים היא לעולם לכלי התכולה שלהם .הנוזלים נמדדו במספר הכלים — בת ,נבל,
כד — שהיו בצורה קבועה וגודלם היה בשיעור אחיד ,אם כי לא שווה ,כפי שעולה
מכל המדידות והבדיקות.
הכד נזכר במקרא 18פעמים ,ובהקשרים אחדים :בבראשית כד (,17 ,16 ,15 ,14
)46 ,45 ,43 ,20 ,18ובמלכים א ,יח ( )23הוא נזכר ככלי לשאיבת מים ונשיאתם;
במלכים א ,יז ( )16 ,14 ,12הוא נזכר ככלי לאחסון קמח; בשופטים ז ()20 ,19 ,16
הוא נזכר ככלי חרס שבו החביאו חיילי גדעון את ראשי לפידיהם; ובקהלת יב ()6
נזכר הכד ככלי חרס 111.בניגוד לדעתם של כמה חוקרים 112,אין עדות לכך שהכד
המקראי שימש מידת נפח קבועה 113,ואין כל בסיס להנחה שהכד המקראי היה
קשור בדרך כלשהי למערכת המידות המשוערת.
סיכום
כמו במחקר של כל תקופה היסטורית ,גם חקר ימי הבית הראשון מצוי בסכנה
של השלכה לאחור מהמציאות המודרנית .אנכרוניזם אפשרי יוצר לרוב שחזורים
היסטוריים שבהם הדמויות והרקע מקורם אמנם בתקופת הברזל ,אך הקשר ביניהם,
אופיים ותיאורם נעוצים בהווה שבו חיים החוקרים .כך נוטים חוקרים רבים לשחזר
את מערכת מידות הנוזלים הקדומה לפי המאפיינים של מערכות מידות הנוזלים
המודרניות .זאת ועוד ,בעשותם כך הם נעזרים בכל המונחים הסתומים האפשריים
המצויים בספרות המקרא ,בלי כל הבחנה בין קדום למאוחר ,בין שייך ללא שייך.
על כן מערכת מידות נוזלים ,שמרכיביה הם בת ,כד ,נבל ,היןֹ ,לג ,עשירון ,חצי
היא מעשה טלאים שאין לו כל עדות טקסטואלית או ארכיאולוגית שתקשור אותו
לימי הבית הראשון .ההין והֹלג שימשו לתכולת נוזלים אך רק לענייני פולחן בבית
המקדש בימי הבית השני; העשירון והחצי קשורים לתכולת יבש ולא לתכולת
נוזלים; הבת ,הכד והנבל נזכרים כל אחד לבדו ובהקשרו שלו ,לעולם לא ביחס
לכלי אחר ולעולם ביחידות .לפיכך קישור שלושת כלי החרס הללו ,או כל כלי אחר,
לכדי מערכת אחת אינו מייצג נאמנה את המציאות של ימי הבית הראשון.
1 11במקבילות מהמזרח הקדום ,למשל באוגריתית ,הכד היה מעין פך (ראו קוהלר ובאומגרטנר,
1995ב ,עמ' ,)460ובאכדית ה kandu-היה בעל אותה המשמעות של הכד המקראי.
1 12ראו לדוגמה הלצר ,2008 ,עמ' *.72
1 13ה kάδoς-היווני נותק זה כבר מאביו הפניקי (קוהלר ובאומגרטן1995 ,ב ,עמ' ,)460ובתקופה
הקלאסית סּופר שהוא מנה άμφορεύςאו — μετρητήכאמפורה וחצי ,וליתר דיוק כ 40-ליטר
(האנימן ,1939 ,עמ' ,81הערה ,)3כנפחו של קנקן האגירה הנפוץ בתקופת הברזל.