Page 234 - עידן האימפריות
P. 234
232פרק ז
מיכאל הלצר טען שהמספרים הללו מכוונים למידות נפח קבועות של הכלים
שנקראו 'נבל' .עם זאת ,חשוב להעיר שבכל המקרים המספרים הנלווים ל'נבל'
מציינים את מספר הכלים 86.במקרה זה ,יש להניח שנפחו של ה'נבל' היה קבוע
וידוע ,או שלפחות ,כמו במקרה של קנקני 'למלך' ,צורתו של הכלי וגודלו היו
סטנדרטיים ואחידים לעין .תמונה זהה עולה מאוסטרקון שנמצא באשקלון ,המוסיף
את עולמן של ערי החוף הפלשתיות והפניקיות :יין ,שיכר ושמן נמנו ביחידות,
בדומה לאוסטרקון מירושלים87.
נראה שבשלהי המאה הז' ובתחילת המאה הו' לפנה"ס המשיכה מדידת השמן
לפי יחידות של כלים שנפחם היה קבוע וידוע .במכתבי ערד נמנה השמן ביחידות88,
בעוד היין נמנה ביחידות בשם 'בת' 89.הנוסחה השלטת במכתבי ערד הייתה' :יין
ב + /כך וכך קווים אנכיים' .לדעת אהרוני ,התיבה 'ב '/הייתה קיצור למילה 'בת',
והקווים האנכיים ציינו את מספר הבתים 90.בהמשך לאהרוני טען שמעון גיבסון,
שכל הקווים (אלה הצמודים לב' ואלה האנכיים) ציינו את מספר הבתים 91,ואילו
נוה ראה רק בקו הצמוד לב' כזה המתייחס למידת הבת92.
באופן דומה מופיעה התיבה 'ב '/על גבי קנקן שלם משכבה IIבלכיש 93.על
בסיס תיבה זו טען אוסישקין שתכולת הקנקן ( 21.15–20.85ליטר) שווה למידת
הבת 94.לקנקן זה יש להוסיף את קנקן 'בת למלך' שנדון לעיל ,וגם קנקן משכבה I
ראו שטרן ,1962 ,עמ' .855 86
ראו קרוס ,2008 ,עמ' .372-333כך למשל באוסטרקון 1.5נאמר' :שכר | | | | |' ; באוסטרקון 87
' :1.7ש(מן?;כר?) ||'; והשוו לנאמר באוסטרקון ,1.10שבו נמנים החטים לפי מידה (קרוס,
8 8
,2008עמ' .)345 89
כך למשל במכתב 10נאמר' :יינ.ב][ /מ.אמתיים.ושמנ .'.../ראו אהרוני ,1981מכתב ,10שורה 9 0
.4 ,17 ;3 ,14 ;3 91
ראו אהרוני ,תשל"ו ,מכתב ,1שורה .2 ,61 ;3 ,11 ;2 ,10 ;3 ,9 ;5 ,8 ;22 ,7 ;3 ,4 ;2 ,3 ;2 ,2 ;3 9 2
שם ,עמ' .13ראו גם דובס-אלסופ ואחרים ,2005 ,עמ' .10חיזוק לראיית הבת ככלי ולא כמידה
ניתן באופן עקיף מפרשנות אהרוני לאוסטרקון 34מערד (תשל"ו ,עמ' .)64-62באוסטרקון זה, 9 3
היין (הסימן dלפי אהרוני שם ,עמ' )64מופיע לצד סימן המייצג 'קדרה' (הסימן ,)eולא לצד 94
מידה ,ה'חקאת' ,המופיעה בשאר המכתב .נראה להקביל בין שני כלי אגירה :הבת והקדרה.
ראו גיבסון ,1971 ,עמ' .52-51
ראו נוה ,1992 ,עמ' .53-52ראו בעקבותיו אחיטוב ,2005 ,עמ' .84מכיוון שלדעתו של נוה
הייתה הבת מידה שנפחה קבוע וידוע ,הוא הציע לפרש את הקווים האנכיים כמבטאים את
מידת ההין ,שנהוג היה להבינה במשמעות של שישית הבת .השערתו של נוה בעייתית ,שכן
אם נקבל את האות ב' כקיצור למילה בת ,אזי אין בשום מקום בטקסט עדות ,רמז או קיצור
למילה הין .יתרה מזאת ,מידת ההין אינה מוכרת כאמור בטקסטים מימי הבית הראשון ,ואין
כל עדות לקיומה כמידת נוזלים שנהגה ביהודה בימי הבית הראשון.
ראו אוסישקין ,1978 ,עמ' ,87-85ואיור .29
שם ,עמ' ,87הערה .9קלטר ( ,2009עמ' )363שגה בהצגת הקנקן הזה כקנקן שעליו נחרתה
הכתובת 'בת' ,ובעקבות אוסישקין (שם) השתמש בו כטיעון לקביעת השיעור המירבי של הבת.
