Page 233 - עידן האימפריות
P. 233
מידת ה'בת' במקרא והנפח של קנקני האגירה היהודאיים 231
ואף לאחר חורבנה .אחידות זו משתקפת בממצא הקרמי וגם בעדות המקראית
ובממצא האפיגרפי .הבת בכל אזכוריה במקרא לא נחלקת ליחידות משנה ,ובשונה
מכלים אחרים ,כמו 'כד' ו'נבל' ,היא לא תוארה בשום מקום ככלי ששימש לנשיאה.
תמונה דומה עולה מהממצא האפיגרפי ,ממנו אפשר ללמוד על קיומן של יחידות
מידה לתכולת נוזלים ,אך לא על מערכת מידות .במקרים אחדים נזכרים יין או שמן
ללא ציון מידה או כלי ,ומקבילות לכך מצויות באכדית ובאוגריתית 78,ובמקרים
אחרים נזכרים כלים בשם כד או 'כלי' 79.את המידע החסר הזה נטו חוקרים להשלים
על בסיס פרשנותם למידות הנוזלים שעל קיומן למדו מהטקסט המקראי .אבל
כאמור אין לקבל את קיומן של מידות אלה במנהל ובפקידות של ימי הבית הראשון.
למשל ,את האוסטרקון שנמצא בתל קסילה ובו נכתב' :למלך אל[ף] שמן ומאה [א]
חיהו' ,פירש בנימין מזר שהכוונה לֹ 1,100-לג 80.להשערה זו אין כאמור כל בסיס
בטקסט המקראי או בממצא האפיגרפי ,ונראה ששחזורו של מזר אנכרוניסטי ואינו
משקף מציאות מנהלית כלשהי מימי הבית הראשון .בשני אוסטרקונים שנמצאו
בחפירות קניון בירושלים מופיעה התיבה 'שמן''/שמנם' ,ובדומה לחרס מתל קסילה
ללא ציון מידה או כלי 81.באוסטרקון הראשון נכתב 7 50' :שמנם 1 1 1 1 /שברם'
(= 57שמנים ו 4-שברים) .באוסטרקון השני מופיעה גם כן התיבה 'שמן' ,ולצידה,
ככל הנראה ,מספר היראטי שלא שרד .בשורה האחרונה שרדו שמונה קווים אנכיים,
המציינים ככל הנראה פריט נוסף ,וייתכן שגם כאן הכוונה היא לשמן .בצידו
האחורי של האוסטרקון מופיעות שתי מילים משוחזרות' :גת.פרח' ,המייצגות אולי
את מקורו של משלוח השמן 82.באוסטרקון אחר מאותו המכלול שוחזרה התיבה
'נבל' לפני המילה 'יין' 83.תופעה זו מוכרת היטב ממכלול חרסי שומרון 84,ואם כך,
גם כאן הכוונה ככל הנראה למשלוח יין שהגיע לירושלים מאחד ממרכזי הייצור
בסביבתה85.
ראו ,למשל ,את האזכור של תלת שמנ ( )KTU.4.41.2או מאית ין טב ( .)KTU.4.213.11ראו 7 8
דובס-אלסופ ואחרים ,2005 ,עמ' .213 79
ראו .KTU 4.269 8 0
8 1
ראו מזר ,1951-1950 ,לוח ,1951 ;37aלוח .11aלפירוש האוסטרקון ראו מזר ,1951 ,עמ'
;267-265דובס-אלסופ ואחרים ,2005 ,עמ' .403 82
83
ראו למייר ,1978 ,לוח ;23B, D, Eדובס-אלסופ ואחרים ,2005 ,עמ' .218-216 ,214-212למייר 8 4
( ,1978עמ' )159תיארך את האוסטרקון לשלהי המאה הח' או לתחילת הז' לפנה"ס ,ואילו קרוס
8 5
( ,1962עמ' )40תיארך אותו לשלהי המאה הז' או לתחילת המאה הו' לפנה"ס.
ראו דובס-אלסופ ואחרים ,2005 ,עמ' .218 ,217
שם ,עמ' .212-211
הדמיון בין חרסי שומרון לאוסטרקון מירושלים מתחזק עוד משום אזכור מקום ייצורו של
השמן באוסטרקון מירושלים ('גת.פרח') ,בדומה למקום הייצור של היין או השמן בחרסי
שומרון.
ראו הלצר ,2008 ,עמ' *.70
