Page 241 - עידן האימפריות
P. 241
מערכות הקנקנים המוטבעים בהקשר כרונולוגי-היסטורי-ארכיאולוגי 239
שלו את אחז ,שלו הוא קורא 'יהואחז מארץ יהודה' ,עם המלכים שהעלו לו מנחה4.
בכתובת האשורית המתארת את מרד אשדוד ( 711לפנה"ס) מוצגת יהודה כאחת
הממלכות הווסאליות הנאמנות לאשור ,שהעלו לה מס5.
עד כיבושה הסופי של ממלכת ישראל ( 720-722לפנה"ס) לא היה ליהודה
גבול ישיר עם אשור ,וממלכת ישראל חצצה בין צבאות אשור לבין גבולה הצפוני
של יהודה .ואולם מצב זה השתנה די מהר ,ובתוך עשר שנים נכבשה ממלכת
ישראל וחדלה מלהתקיים .בשלב הראשון ,שכלל את כיבוש הגליל ,עמקי הצפון
ומישור החוף ( 732לפנה"ס) ,נגרם חורבן כבד של היישוב באזורים אלה והוגלו
חלק גדול מהאוכלוסייה 6.ממלכת ישראל נותרה בגבולותיה המצומצמים באזור
השומרון ,ושרידיה האחרונים נכבשו ,ככל הנראה בידי שלמנאסר ה' (722–727
לפנה"ס) .השלמת הכיבוש ,החורבן והסיפוח התרחשו בראשית ימי סרגון ב' (–722
705לפנה"ס) .כיבוש העיר שומרון ( 720לפנה"ס) לווה בחורבן כבד של הערים
המרכזיות בהר שומרון .שטחה של הממלכה סופח לאשור והוקמה בו פחוות שומרון
( 7.)Samerinaשטחיה של פחווה זו כללו את כל הר השומרון ,את מזרח השרון
ואת צפון השפלה (כולל אפק וגזר) 8.אוכלוסייה גדולה הוגלתה מהעיר שומרון
ומסביבתה ,ובמקומה הובאו גולים ממקומות מרוחקים.
ראו תדמור ויאמאדה ,2011 ,עמ' ,123-122שורה .13–b6 4
פוקס ,1994 ,עמ' ,1998 ;458-457עמ' .85-83 5
6
ערים מרכזיות רבות באזורים אלה חרבו ולא נושבו עוד ,בעוד בערים אחרות חודש היישוב,
אולם בכל המקרים היה זה יישוב דל ,קטן בהיקפו וללא עדויות לביצור .על נושא זה ראו את 7
סקירתו של שטרן ,2001 ,עמ' .49-46הסדרי תגלת פלאסר הג' באזורים אלה נותרו על כנם עד 8
ימי שלטון בבל ופרס ,ובכלל זה שתי פחוות שהוקמו :פחוות דאר השתרעה במרחב הצר של
חוף הכרמל והגיעה בדרום עד הירקון ,ופחוות מגידו השתרעה בגליל העליון והתחתון ,עמק
בית שאן ועמק יזרעאל .על נושא זה ראו שטרן1990 ,א ,עמ' 1990 ;155-147ב ,עמ' ;30-12
,2001עמ' ;49-46נאמן ,1995עמ' ,107-106ושם ספרות נוספת; גלבוע תשנ"ו .בעקבות אלט
משערים רוב החוקרים ,שבצד שתי הפחוות הללו הקים תגלת פלאסר הג' פחווה גם בעבר
הירדן — היא פחוות גלעד .ראו אלט ,1945 ,עמ' ,146-128וראו את הספרות אצל נאמן,1995 ,
עמ' .107בעקבות הסתייגותם של עודד ונאמן ,קשה לקבל הנחה זו ,ונראה שאין עדות של
ממש למערך הפחוות האשורי בחלקו הצפוני של עבר הירדן המזרחי .על נושא זה ראו עודד,
,1970עמ' ;186-177נאמן ,1995 ,עמ' .107
על נושא זה ראו תדמור ,תשל"ד ,עמ' .72-69לספרות נוספת ראו נאמן ,1993 ,עמ' ,107הערה .3
ראו נאמן ,שם ,עמ' ,107-106ואיור 1עמ' .105בשומרון ניכרת התאוששות איטית של היישוב
במהלך המאה הז' לפנה"ס ובכלל זה חידוש הדרגתי של היישוב הכפרי .ואולם בכל ימי שלטון
האשורים לא נוסדו בהר שומרון יישובים עירוניים ,וחוץ מבירת הפחווה אין שריד של ביצור
בחבל ההר .על נושא זה ראו את סיכום נתוני הסקרים של זרטל ,1990 ,עמ' .30-9אין לקבל
את הדעה שהעלו חוקרים אחדים ,ולפיה סיפח יאשיהו את פחוות שומרון לאחר הנסיגה
האשורית מהמרחב (למשל רדפורד ,1992 ,עמ' .)445על נושא זה ראו תדמור ,תשל"ד ,עמ'
,71-70וראו את סקירתו של שטרן ,2001 ,עמ' .50-49
