Page 241 - עידן האימפריות
P. 241

‫מערכות הקנקנים המוטבעים בהקשר כרונולוגי‪-‬היסטורי‪-‬ארכיאולוגי  ‪239‬‬

‫שלו את אחז‪ ,‬שלו הוא קורא 'יהואחז מארץ יהודה'‪ ,‬עם המלכים שהעלו לו מנחה‪4.‬‬

‫בכתובת האשורית המתארת את מרד אשדוד (‪ 711‬לפנה"ס) מוצגת יהודה כאחת‬
                             ‫הממלכות הווסאליות הנאמנות לאשור‪ ,‬שהעלו לה מס‪5.‬‬

‫עד כיבושה הסופי של ממלכת ישראל (‪ 720-722‬לפנה"ס) לא היה ליהודה‬

‫גבול ישיר עם אשור‪ ,‬וממלכת ישראל חצצה בין צבאות אשור לבין גבולה הצפוני‬

‫של יהודה‪ .‬ואולם מצב זה השתנה די מהר‪ ,‬ובתוך עשר שנים נכבשה ממלכת‬

‫ישראל וחדלה מלהתקיים‪ .‬בשלב הראשון‪ ,‬שכלל את כיבוש הגליל‪ ,‬עמקי הצפון‬

‫ומישור החוף (‪ 732‬לפנה"ס)‪ ,‬נגרם חורבן כבד של היישוב באזורים אלה והוגלו‬
‫חלק גדול מהאוכלוסייה‪ 6.‬ממלכת ישראל נותרה בגבולותיה המצומצמים באזור‬

‫השומרון‪ ,‬ושרידיה האחרונים נכבשו‪ ,‬ככל הנראה בידי שלמנאסר ה' (‪722–727‬‬

‫לפנה"ס)‪ .‬השלמת הכיבוש‪ ,‬החורבן והסיפוח התרחשו בראשית ימי סרגון ב' (‪–722‬‬

‫‪ 705‬לפנה"ס)‪ .‬כיבוש העיר שומרון (‪ 720‬לפנה"ס) לווה בחורבן כבד של הערים‬

‫המרכזיות בהר שומרון‪ .‬שטחה של הממלכה סופח לאשור והוקמה בו פחוות שומרון‬
‫(‪ 7.)Samerina‬שטחיה של פחווה זו כללו את כל הר השומרון‪ ,‬את מזרח השרון‬
‫ואת צפון השפלה (כולל אפק וגזר)‪ 8.‬אוכלוסייה גדולה הוגלתה מהעיר שומרון‬

                              ‫ומסביבתה‪ ,‬ובמקומה הובאו גולים ממקומות מרוחקים‪.‬‬

                                     ‫ראו תדמור ויאמאדה‪ ,2011 ,‬עמ' ‪ ,123-122‬שורה ‪.13–b6‬‬       ‫	‪4‬‬
                                                 ‫פוקס‪ ,1994 ,‬עמ' ‪ ,1998 ;458-457‬עמ' ‪.85-83‬‬   ‫	‪5‬‬
                                                                                             ‫	‪6‬‬
‫ערים מרכזיות רבות באזורים אלה חרבו ולא נושבו עוד‪ ,‬בעוד בערים אחרות חודש היישוב‪,‬‬
‫אולם בכל המקרים היה זה יישוב דל‪ ,‬קטן בהיקפו וללא עדויות לביצור‪ .‬על נושא זה ראו את‬            ‫	‪7‬‬
‫סקירתו של שטרן‪ ,2001 ,‬עמ' ‪ .49-46‬הסדרי תגלת פלאסר הג' באזורים אלה נותרו על כנם עד‬            ‫	‪8‬‬
‫ימי שלטון בבל ופרס‪ ,‬ובכלל זה שתי פחוות שהוקמו‪ :‬פחוות דאר השתרעה במרחב הצר של‬
‫חוף הכרמל והגיעה בדרום עד הירקון‪ ,‬ופחוות מגידו השתרעה בגליל העליון והתחתון‪ ,‬עמק‬
‫בית שאן ועמק יזרעאל‪ .‬על נושא זה ראו שטרן‪1990 ,‬א‪ ,‬עמ' ‪1990 ;155-147‬ב‪ ,‬עמ' ‪;30-12‬‬
‫‪ ,2001‬עמ' ‪ ;49-46‬נאמן ‪ ,1995‬עמ' ‪ ,107-106‬ושם ספרות נוספת; גלבוע תשנ"ו‪ .‬בעקבות אלט‬
‫משערים רוב החוקרים‪ ,‬שבצד שתי הפחוות הללו הקים תגלת פלאסר הג' פחווה גם בעבר‬
‫הירדן — היא פחוות גלעד‪ .‬ראו אלט‪ ,1945 ,‬עמ' ‪ ,146-128‬וראו את הספרות אצל נאמן‪,1995 ,‬‬
‫עמ' ‪ .107‬בעקבות הסתייגותם של עודד ונאמן‪ ,‬קשה לקבל הנחה זו‪ ,‬ונראה שאין עדות של‬
‫ממש למערך הפחוות האשורי בחלקו הצפוני של עבר הירדן המזרחי‪ .‬על נושא זה ראו עודד‪,‬‬

                                                    ‫‪ ,1970‬עמ' ‪ ;186-177‬נאמן‪ ,1995 ,‬עמ' ‪.107‬‬
‫על נושא זה ראו תדמור‪ ,‬תשל"ד‪ ,‬עמ' ‪ .72-69‬לספרות נוספת ראו נאמן‪ ,1993 ,‬עמ' ‪ ,107‬הערה ‪.3‬‬
‫ראו נאמן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,107-106‬ואיור ‪ 1‬עמ' ‪ .105‬בשומרון ניכרת התאוששות איטית של היישוב‬
‫במהלך המאה הז' לפנה"ס ובכלל זה חידוש הדרגתי של היישוב הכפרי‪ .‬ואולם בכל ימי שלטון‬
‫האשורים לא נוסדו בהר שומרון יישובים עירוניים‪ ,‬וחוץ מבירת הפחווה אין שריד של ביצור‬
‫בחבל ההר‪ .‬על נושא זה ראו את סיכום נתוני הסקרים של זרטל‪ ,1990 ,‬עמ' ‪ .30-9‬אין לקבל‬
‫את הדעה שהעלו חוקרים אחדים‪ ,‬ולפיה סיפח יאשיהו את פחוות שומרון לאחר הנסיגה‬
‫האשורית מהמרחב (למשל רדפורד‪ ,1992 ,‬עמ' ‪ .)445‬על נושא זה ראו תדמור‪ ,‬תשל"ד‪ ,‬עמ'‬

                                        ‫‪ ,71-70‬וראו את סקירתו של שטרן‪ ,2001 ,‬עמ' ‪.50-49‬‬
   236   237   238   239   240   241   242   243   244   245   246