Page 244 - עידן האימפריות
P. 244

‫‪  242‬פרק ח‬

‫המסקנה מן הנתונים הללו היא‪ ,‬שיהודה הייתה וסאלית נאמנה לאשור עד מותו‬
‫הבלתי צפוי של סרגון בקרב בשנת ‪ 705‬לפנה"ס‪ .‬נאמנותה זו כללה תשלום סדיר‬
‫של מיסים וציות להוראות המלך שניתנו באמצעות שליחיו באזור‪ .‬לפיכך סבירה‬
‫ההנחה שהוצעה לעיל‪ ,‬ולפיה השינויים במנהל ובכלכלה של יהודה‪ ,‬שאפשרו לה‬
‫להעלות את המיסים לאשור‪ ,‬התרחשו מייד בראשית השעבוד לאשור‪ 22.‬על בסיס‬
‫הסכמת מלך יהודה להשתעבד לאשור כבר לפני ששעבדו האשורים את עזה ולפני‬
‫כיבוש המחוזות הצפוניים של ממלכת ישראל (‪ 732-733‬לפנה"ס)‪ ,‬סביר להניח‬
‫שמייד עם התבססות הנוכחות האשורית מצפון וממערב לגבולה של יהודה‪ ,‬החלה‬
‫יהודה בהתאמת הכלכלה והמנהל שלה למציאות החדשה‪ .‬מי שהחל בכך היה‬
‫המלך אחז‪ ,‬ודומה שפעילות זו נמשכה ביתר שאת לאחר שעלה חזקיהו לשלטון‬
‫בשנת ‪ 715‬לפנה"ס‪ 23.‬הפעילות באחוזות המלך ופיתוח מנהל הקנקנים היו חלק‬
‫מכך‪ ,‬ולכן ראשית השליש האחרון של המאה הח' לפנה"ס עשוי להיות נקודת זמן‬
‫מרכזית בביסוסה של מערכת זו‪ .‬על רקע זה אפשר להציע‪ ,‬כהשערה היסטורית‬
‫סבירה וכללית בלבד‪ ,‬שמערכת הקנקנים התחילה לפעול סמוך לשנת ‪ 730‬לפנה"ס‬
‫או מעט אחר כך‪ ,‬ושנת ‪ 715‬לפנה"ס הייתה נקודת המעבר בין המערכת הקדומה‬
‫של החותמות עם סמל החיפושית הארבע‪-‬כנפית מימי אחז וראשית מנהל הקנקנים‪,‬‬

                   ‫למערכת החותמות המאוחרת עם סמל החיפושית הארבע‪-‬כנפית‪.‬‬
‫כל עוד נמשך השעבוד האשורי נמשכה גם פעילותם של אחוזות המלך ומנהל‬
‫הקנקנים‪ ,‬שבאמצעותם רוכזה התוצרת ללכיש ולרמת רחל‪ .‬פעילות זה הייתה‬
‫חלק מהשעבוד לאשור ומהיותה של יהודה חלק מהמערכת האימפריאלית‪ .‬מערכת‬
‫הטביעות ורמת רחל‪ ,‬ששימשה מרכז איסוף ראשי מאז חורבן לכיש בשנת ‪701‬‬
‫לפנה"ס‪ ,‬היו הסמל המוחשי של השעבוד לאשור‪ ,‬בשעה שבירושלים המשיכו למלוך‬

                                                           ‫המלכים משושלת בית דוד‪.‬‬

                           ‫על נושא זה ראו ליפשיץ‪ ,‬סרגי וקוך‪ ,2010 ,‬עמ' ‪ ,2011 ;7-6‬עמ' ‪.6‬‬  ‫‪	22‬‬
‫זה שנים רבות נתונה הכרונולוגיה של מלכות חזקיהו במחלוקת חוקרים‪ .‬מקצתם מסתמכים‬              ‫‪2	 3‬‬
‫על התיאור במלכים ב‪ ,‬יח ‪ ,10-9 ,1‬שלפיו עלה חזקיהו למלוכה בשנה השלישית למלכותו של‬
‫הושע בן אלה בשומרון‪ ,‬ולכן תיארכו את מלכותו לשנים ‪ 698-727‬לפנה"ס‪ .‬אחרים הסתמכו‬
‫בעיקר על התיאור במלכים ב‪ ,‬יח ‪( 13‬והשווו גם ישעיה לו ‪ ,)1‬שלפיו מסע סנחריב ביהודה‬
‫התרחש בשנה ה‪ 14-‬למלכות חזקיהו‪ ,‬ותיארכו בהתאם את שלטונו לשנים ‪686-714/715‬‬
‫לפנה"ס‪ .‬התאריך המאוחר תואם גם את סיפור הצלתו הפלאית של חזקיהו ממחלתו לפני‬
‫ההתקפה האשורית על ירושלים‪ ,‬ואת ההודעה מהאל שהוא ימלוך ‪ 15‬שנים נוספות (מלכים ב‪,‬‬
‫כ ‪ .)11-1‬נאמן (‪1994‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,239-236‬ושם ספרות נוספת) הציג טיעונים משכנעים להעדפת‬

                                 ‫התיארוך המאוחר של מלכות חזקיהו‪ ,‬המקובל גם על דעתי‪.‬‬
   239   240   241   242   243   244   245   246   247   248   249