Page 247 - עידן האימפריות
P. 247
מערכות הקנקנים המוטבעים בהקשר כרונולוגי-היסטורי-ארכיאולוגי 245
שהביאו לידי גידול מהיר באוכלוסייתה של ירושלים .אפשר גם להניח שהם היו
הבסיס להסדרים החדשים בחבלים נוספים בהר יהודה ובחבל בנימין ,אזורים שלא
נפגעו במסע האשורי36.
מייד לאחר המסע האשורי וחורבן השפלה באו על יהודה ועל האזור כולו כמה
עשורים של שקט ,ופרק זמן זה מכונה במחקר 'תקופת השלום האשורי' .בשני
השלישים הראשונים של המאה הז' לפנה"ס שלטה אשור שלטון ללא מצרים בכל
המרחב הסורי–ארץ-ישראלי .שלטון זה הביא על כל הפחוות והממלכות הווסאליות
תקופה ארוכה של יציבות פנימית וחיצונית ,שבה התעצם הסחר ,הגבולות
הפוליטיים ,התרבותיים והדתיים נפתחו ,וגברה השפעתה של אשור על ענייני
הפנים של הממלכות 37.המציאות של תקופת השקט והיציבות בראשית המאה
הז' לפנה"ס אפשרה כנראה את שיקום ההרס והחורבן של מסע סנחריב .פליטים
יכלו להתיישב בירושלים ובסביבתה 38,ומקצתם ניסו אולי לשוב לזמן קצר לאזור
השפלה39.
כל עוד שלטה אשור במרחב והוסיפו להתקיים ההסדרים שהם הנהיגו לאחר
כיבושו ,וביתר שאת לאחר מסע סנחריב ,לא הייתה ליהודה ככל הנראה אפשרות
לשוב ולשקם את מעמדה בשפלה .אחת הסיבות לכך הייתה התפתחותה של
ממלכת עקרון השכנה .ממלכה זו ,שהייתה לאורך מרבית תולדותיה שכנתה הקטנה
של יהודה ועמדה בצל שכנותיה החזקות ממערב וממזרח ,הייתה כאמור הנהנית
העיקרית מחורבן שפלת יהודה .נראה שהעיר לא נפגעה קשה במסע האשורי
והצליחה להשתקם במהירות .פדי הושב לכס מלכותו בעקרון ,ובזכות נאמנותה
לאשור בעת מסע סנחריב זכתה העיר לעדיפות בהסדרים שקבעו האשורים לאחר
המסע .הממלכה הקטנה קיבלה שטחים גדולים שנקרעו מיהודה ,זכתה לעורף
חקלאי עשיר והשטח הבנוי שלה גדל במהירות ל 200-דונם בקירוב .ייתכן שגם
לעקרון הגיעו פליטים מיהודה ,אך אין לדעת את מספרם .כלכלתה של עקרון
התבססה על ייצור שמן זית שהופק מכרמי הזיתים הרבים שהיו בצפון השפלה40,
וחלק ניכר ממנו שימש ככל הנראה לתשלום מס לאשור.
ראו נאמן ,תשס"ו .ראו שם את הטיעונים נגד חוקרים הסבורים שהגידול במספר תושבי 3 6
ירושלים ויתר הערים בממלכת יהודה בסוף המאה הח' לפנה"ס נבע מנהירתם של אלפי
3 7
פליטים (ואולי עשרות אלפים) מהר אפרים בעקבות הכיבוש האשורי בשנת 720לפנה"ס. 3 8
על נושא זה ראו פינקלשטיין ;1994 ,פינקלשטיין ונאמן ;2004 ,קנאוף.2005 , 3 9
4 0
בירושלים חלה כנראה ירידה יישובית הדרגתית במהלך המאה הז' לפנה"ס .ראו על כך גבע,
,2006עמ' .150-140
על הניסיונות שלא צלחו ליישב מחדש את מקצת הערים שחרבו בשפלה ועל נטישת ערים
אלה לאחר זמן קצר ,ראו פינקלשטיין ונאמן.2004 ,
לנושא זה ראו גיטין ,1989 ,עמ' ,1996 ;51-48עמ' ,1997 ;242-219עמ' ;103-77קלם ומזר,
.1996חלוקות דעות החוקרים דעות בנוגע למידת המעורבות הפעילה של אשור בצמיחתה