Page 247 - עידן האימפריות
P. 247

‫מערכות הקנקנים המוטבעים בהקשר כרונולוגי‪-‬היסטורי‪-‬ארכיאולוגי  ‪245‬‬

‫שהביאו לידי גידול מהיר באוכלוסייתה של ירושלים‪ .‬אפשר גם להניח שהם היו‬
‫הבסיס להסדרים החדשים בחבלים נוספים בהר יהודה ובחבל בנימין‪ ,‬אזורים שלא‬

                                                               ‫נפגעו במסע האשורי‪36.‬‬
‫מייד לאחר המסע האשורי וחורבן השפלה באו על יהודה ועל האזור כולו כמה‬
‫עשורים של שקט‪ ,‬ופרק זמן זה מכונה במחקר 'תקופת השלום האשורי'‪ .‬בשני‬
‫השלישים הראשונים של המאה הז' לפנה"ס שלטה אשור שלטון ללא מצרים בכל‬
‫המרחב הסורי–ארץ‪-‬ישראלי‪ .‬שלטון זה הביא על כל הפחוות והממלכות הווסאליות‬
‫תקופה ארוכה של יציבות פנימית וחיצונית‪ ,‬שבה התעצם הסחר‪ ,‬הגבולות‬
‫הפוליטיים‪ ,‬התרבותיים והדתיים נפתחו‪ ,‬וגברה השפעתה של אשור על ענייני‬
‫הפנים של הממלכות‪ 37.‬המציאות של תקופת השקט והיציבות בראשית המאה‬
‫הז' לפנה"ס אפשרה כנראה את שיקום ההרס והחורבן של מסע סנחריב‪ .‬פליטים‬
‫יכלו להתיישב בירושלים ובסביבתה‪ 38,‬ומקצתם ניסו אולי לשוב לזמן קצר לאזור‬

                                                                             ‫השפלה‪39.‬‬
‫כל עוד שלטה אשור במרחב והוסיפו להתקיים ההסדרים שהם הנהיגו לאחר‬
‫כיבושו‪ ,‬וביתר שאת לאחר מסע סנחריב‪ ,‬לא הייתה ליהודה ככל הנראה אפשרות‬
‫לשוב ולשקם את מעמדה בשפלה‪ .‬אחת הסיבות לכך הייתה התפתחותה של‬
‫ממלכת עקרון השכנה‪ .‬ממלכה זו‪ ,‬שהייתה לאורך מרבית תולדותיה שכנתה הקטנה‬
‫של יהודה ועמדה בצל שכנותיה החזקות ממערב וממזרח‪ ,‬הייתה כאמור הנהנית‬
‫העיקרית מחורבן שפלת יהודה‪ .‬נראה שהעיר לא נפגעה קשה במסע האשורי‬
‫והצליחה להשתקם במהירות‪ .‬פדי הושב לכס מלכותו בעקרון‪ ,‬ובזכות נאמנותה‬
‫לאשור בעת מסע סנחריב זכתה העיר לעדיפות בהסדרים שקבעו האשורים לאחר‬
‫המסע‪ .‬הממלכה הקטנה קיבלה שטחים גדולים שנקרעו מיהודה‪ ,‬זכתה לעורף‬
‫חקלאי עשיר והשטח הבנוי שלה גדל במהירות ל‪ 200-‬דונם בקירוב‪ .‬ייתכן שגם‬
‫לעקרון הגיעו פליטים מיהודה‪ ,‬אך אין לדעת את מספרם‪ .‬כלכלתה של עקרון‬
‫התבססה על ייצור שמן זית שהופק מכרמי הזיתים הרבים שהיו בצפון השפלה‪40,‬‬

                            ‫וחלק ניכר ממנו שימש ככל הנראה לתשלום מס לאשור‪.‬‬

‫ראו נאמן‪ ,‬תשס"ו‪ .‬ראו שם את הטיעונים נגד חוקרים הסבורים שהגידול במספר תושבי‬                     ‫‪3	 6‬‬
‫ירושלים ויתר הערים בממלכת יהודה בסוף המאה הח' לפנה"ס נבע מנהירתם של אלפי‬
                                                                                               ‫‪3	 7‬‬
   ‫פליטים (ואולי עשרות אלפים) מהר אפרים בעקבות הכיבוש האשורי בשנת ‪ 720‬לפנה"ס‪.‬‬                  ‫‪3	 8‬‬
                 ‫על נושא זה ראו פינקלשטיין‪ ;1994 ,‬פינקלשטיין ונאמן‪ ;2004 ,‬קנאוף‪.2005 ,‬‬         ‫‪3	 9‬‬
                                                                                               ‫‪4	 0‬‬
‫בירושלים חלה כנראה ירידה יישובית הדרגתית במהלך המאה הז' לפנה"ס‪ .‬ראו על כך גבע‪,‬‬
                                                                           ‫‪ ,2006‬עמ' ‪.150-140‬‬

‫על הניסיונות שלא צלחו ליישב מחדש את מקצת הערים שחרבו בשפלה ועל נטישת ערים‬
                                           ‫אלה לאחר זמן קצר‪ ,‬ראו פינקלשטיין ונאמן‪.2004 ,‬‬

‫לנושא זה ראו גיטין‪ ,1989 ,‬עמ' ‪ ,1996 ;51-48‬עמ' ‪ ,1997 ;242-219‬עמ' ‪ ;103-77‬קלם ומזר‪,‬‬
‫‪ .1996‬חלוקות דעות החוקרים דעות בנוגע למידת המעורבות הפעילה של אשור בצמיחתה‬
   242   243   244   245   246   247   248   249   250   251   252