Page 249 - עידן האימפריות

‫מערכות הקנקנים המוטבעים בהקשר כרונולוגי‪-‬היסטורי‪-‬ארכיאולוגי ‪247‬‬

‫על רקע הערות מתודולוגיות אלה‪ ,‬המסקנה המתבקשת מממצא טביעות החותם‬
‫הקדומות באתרים ביהודה היא‪ ,‬שאזורי הספר המזרחי והדרומי מעולם לא היו‬
‫מרכיב אמיתי במערכת‪ .‬אין להתפלא שבספר המזרח לא נמצאו כלל ידיות מוטבעות‬
‫מהטיפוסים הקדומים‪ ,‬שכן אתרים אלה הוקמו ככל הנראה רק במאה הז' לפנה"ס‪,‬‬
‫ואולי אף באמצעה או במחציתה השנייה של מאה זו‪ 42.‬עם זאת‪ ,‬גם ידיות קנקנים‬
‫שהוטבעו בטיפוסי 'למלך' המאוחרים כמעט לא נמצאו באזור הזה‪ .‬הידית הבודדה‬
‫שנמצאה ביריחו‪ ,‬זו שנמצאה בעין גדי‪ ,‬שתי הידיות מקומראן והידית שנמצאה‬
‫בח'ירבת א‪-‬סמארה מעידות עד כמה אזור זה היה שולי במערכת הקנקנים‪ ,‬ועד כמה‬
‫מקרי הממצא של טביעות 'למלך' לסוגיהן‪ .‬מצב זה לא השתנה גם באמצע המאה‬
‫הז' לפנה"ס‪ ,‬שכן ארבע ידיות בלבד עם חרותות מעגליות נמצאו באזור הזה —‬
‫אחת ביריחו ושלוש בעין גדי‪ .‬המסקנה היא שלא היה קשר ישיר בין האתרים‬
‫בספר המזרח לבין מנהל הקנקנים ביהודה‪ ,‬ולא נראה שלמישהו מראשי הממלכה‬
‫היה צורך לתמוך בפקידים או בשרי צבא ששהו ביריחו ובעין גדי באמצעות מסירת‬

‫קנקנים מעודפי הייצור של מערכת קנקני 'למלך'‪.‬‬
‫גם בקעת באר שבע‪ ,‬למרות פריחתה בשלהי המאה הח' לפנה"ס‪ ,‬לא הייתה חלק‬
‫משמעותי ממנהל הקנקנים‪ 43.‬שמונה ידיות 'למלך' מהטיפוסים הקדומים נמצאו‬
‫באזור זה‪ ,‬בצד ארבע ידיות שהוטבעו בטביעות חותם מהטיפוסים המאוחרים וחמש‬
‫ידיות עם טביעות חותם שאי אפשר לזהות את הטיפוס שלהן‪ .‬כמחצית מהידיות‬
‫הללו נמצאו במצודה בתל ערד‪ ,‬ואפשר להניח שהקנקנים הובאו למקום כתשלום‬
‫או כמתנות למפקדי המצודה או לפקידים ששהו שם‪ .‬העובדה שבכל האזור הזה‬
‫כולו נמצאה רק ידית עם חרותת מעגלית מעידה שבתקופה זו מנהל הקנקנים לא‬
‫פעל באזור הזה‪ ,‬ואולי אפשר לראות בכך המשך הירידה מפרק הזמן שלפני מסע‬
‫סנחריב (שמונה ידיות) לפרק הזמן שמייד אחריו (ארבע ידיות)‪ .‬נתון זה משתלב‬
‫בתמונה הכללית של התפתחות הנגב והתאוששותו בראשית המאה הז' לפנה"ס‪,‬‬
‫לאחר הפגיעה הקשה שהתרחשה בעת מסע סנחריב‪ 44:‬שכבה ‪ II‬בערוער ושכבה‬
‫‪ III‬בתל מלחתה נבנו בפרק זמן זה‪ 45,‬בעוד שכבה ‪ VI‬בתל עירא נבנתה בהתאם‬
‫לתוכנית של השכבה הקודמת (שכבה ‪ ,)VII‬עם עדויות ברורות להמשכיות בין‬
‫שכבות ‪ VII‬ו‪ VI-‬ללא פער גדול ביניהן‪ 46.‬השינוי הגדול ביותר באזור זה הוא חורבן‬

‫על נושא זה ראו להלן‪ ,‬בסעיף ‪ ,3‬ושם גם דיון וספרות נוספת‪.‬‬ ‫‪ 42‬‬
‫על נושא זה ראו ליפשיץ‪ ,‬סרגי וקוך‪ ,2011 ,‬עמ' ‪ ,15-14‬ושם ספרות ודיון בנסיבות שהביאו‬ ‫‪ 43‬‬

‫לידי כך שהמנהל ביהודה לא היה חלק מפריחה זו באתרי הנגב‪.‬‬ ‫‪4 4‬‬
‫ראו הסיכום אצל ליפשיץ‪ ,‬סרגי וקוך‪ ,2011 ,‬עמ' ‪.19‬‬ ‫‪4 5‬‬
‫טהרני‪-‬סוסלי‪2007 ,‬ב‪.‬‬ ‫‪4 6‬‬

‫בית‪-‬אריה‪ ,1999 ,‬עמ' ‪ .177-176‬על מועד חורבנה של שכבה ‪ VII‬ראו זינגר‪-‬אביץ‪ ,1999 ,‬עמ'‬
‫‪ ;56‬טהרני‪-‬סוסלי‪2007 ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,72-71‬לעומת דעתם של בית‪-‬אריה (‪ ,1999‬עמ' ‪ )173-171‬ושל‬
‫פרויד (‪ ,1999‬עמ' ‪ .)214-194‬עקבות ברורים לחורבן של שכבה ‪ VII‬בתל עירא ניכרים בעיקר‬