Page 248 - עידן האימפריות
P. 248

‫‪  246‬פרק ח‬

‫	 ממצא טביעות 'למלך' מהטיפוסים הקדומים ומהטיפוסים המאוחרים עשוי‬
‫להאיר את תולדותיה של יהודה בפרק הזמן האמור מזוויות אחרות‪ ,‬ולהוסיף כמה‬
‫תובנות למציאות ההיסטורית והארכיאולוגית הידועה והמוסכמת באופן כללי על‬
‫דעת רוב החוקרים‪ .‬בטרם אבחן את הממצא לפי טיפוסים ותפוצה ואעמוד על‬

                                         ‫משמעותו‪ ,‬אקדים שתי הערות מתודולוגיות‪:‬‬

‫‪ 	.1‬ממצא הידיות שהוטבעו בטביעות חותם מכל הטיפוסים אינו משקף את גבולות‬
‫הממלכה וגם לא את הכלכלה והמסחר שהיו בה בתקופות השונות‪ .‬ממצא זה‬
‫משקף כאמור אך ורק את מנהל הקנקנים‪ ,‬שפעל בצורה סגורה בין מרכז הייצור‬
‫של הקנקנים‪ ,‬מרכזי ייצור של התוצרת החקלאית ואתר‪/‬אתרי איסוף מרכזיים‪.‬‬
‫המגע היחיד שהיה למנהל זה עם שאר מרכיבי החברה‪ ,‬המנהל והכלכלה של‬
‫הממלכה היה באמצעות העברת מספר גדול של קנקנים עודפים מכל הטיפוסים‬
‫לירושלים‪ .‬משם נמסרו ככל הנראה קנקנים עודפים לאתרים שהוגדרו לעיל‬
‫'אתרי מנהל משניים' — אתרים מרכזיים ביהודה שבהם נמצאו קנקנים בודדים‬
‫מטיפוסים שונים — ככל הנראה כתשלום או מתנה של השלטון המרכזי לפקידים‬

                                              ‫או מקורבים שנמצאו באתרים אלה‪.‬‬
‫‪ 	.2‬בהבחנה בין הקנקנים המוטבעים מהטיפוסים הקדומים לבין אלה מהטיפוסים‬
‫המאוחרים יש להיזהר מהטיה הנובעת מטיבו ומטבעו של המחקר הארכיאולוגי‪.‬‬
‫החורבן הכבד שהמיט מסע סנחריב באתרי השפלה גרם לכך שמתחת לשכבות‬
‫החורבן של אתרים אלה נחתם שפע גדול של ממצא‪ ,‬המבטא את התרבות‬
‫החומרית שרווחה באתרים אלה לפני שחרבו‪ .‬לפיכך ברור ששפע הקנקנים‬
‫המוטבעים‪ ,‬כמו גם אלה שלא הוטבעו‪ ,‬משקף היטב את המספר הגדול של‬
‫הקנקנים באתרים אלה בשלהי המאה הח' לפנה"ס‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין לדעת מה‬
‫הייתה כמות הקנקנים נושאי הטביעה ושל אלה שלא הוטבעו באתרים שלא‬
‫חרבו במסע סנחריב‪ ,‬בעיקר אלה שבאזור ההר‪ .‬הקנקנים שהיו באתרים אלה‬
‫הוסיפו כאמור לשמש במערכת מנהל הקנקנים עוד שנים רבות‪ .‬הם שונעו‬
‫בין אתרי הייצור של התוצרת החקלאית לאתר האיסוף הראשי (רמת רחל)‬
‫ולירושלים ולאתרי המנהל המשניים‪ ,‬ובמשך הזמן נשברו‪ ,‬נזרקו‪ ,‬יצאו משימוש‬
‫והוחלפו בקנקנים מהטיפוסים המאוחרים‪ .‬לכן ממצא הקנקנים מהטיפוסים‬
‫הקדומים באתרים שלא חרבו במסע סנחריב‪ ,‬בייחוד באתרי ההר‪ ,‬משקף רק‬
‫חלק קטן מהקנקנים נושאי הטביעות הקדומות שהיו באתרים אלה בשלהי‬
‫המאה הח' לפנה"ס‪ .‬מבחינה מתודולוגית‪ ,‬אין להשוות את ממצא הקנקנים‬
 ‫שהוטבעו בטביעות חותם מהטיפוסים הקדומים באתרי השפלה לאלה שבהר‪41.‬‬

‫הכלכלית של עקרון‪ .‬ראו נאמן‪ ,1993 ,‬עמ' ‪2003 ;106‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ;88-85‬גיטין‪ ,1995 ,‬עמ' ‪;63-61‬‬
                                                         ‫‪ ,1997‬עמ' ‪ ;82‬מאסטר‪ ,2003 ,‬עמ' ‪.50‬‬

‫‪ 4	 1‬להערות מתודולוגיות דומות ראו נאמן‪ ;2009 ;2007 ,‬פינקלשטיין‪ ;2012 ,‬גדות ‪ ,2015‬עמ' ‪.8-7‬‬
   243   244   245   246   247   248   249   250   251   252   253