Page 253 - עידן האימפריות
P. 253

‫מערכות הקנקנים המוטבעים בהקשר כרונולוגי‪-‬היסטורי‪-‬ארכיאולוגי  ‪251‬‬

‫אחרי חברון בטיפוסי 'למלך' הקדומים‪ ,‬שלפני מסע סנחריב בשלהי המאה הח'‬
‫לפנה"ס‪ ,‬הרי מקום זה הפך לשם הפחות נפוץ בטיפוסים המאוחרים מראשית המאה‬
‫הז' לפנה"ס (טביעות ‪ ,)SIIb‬עד שהוא נעלם כליל במערכת השלישית והאחרונה‪,‬‬

                                               ‫טביעות מטיפוס ‪ ,IIc‬שאין בה שוכה‪58.‬‬
‫הצניחה הגדולה במספר הכולל של הקנקנים נושאי טביעות — מ‪ 680-‬ל‪— 486-‬‬
‫מעידה על הפגיעה הקשה של מסע סנחריב ביכולת של יהודה לייצר את המוצרים‬
‫החקלאיים (בעיקר שמן זית ויין)‪ ,‬ככל הנראה בעקבות הפגיעה בעמק האלה‬
‫והירידה החדה ביכולת הייצור של אחוזה זו‪ .‬לפיכך נראה לשער שבמהלך המאה הז'‬
‫לפנה"ס לא הייתה עוד חשיבות למוצא הקנקנים — אולי משום שאזור הייצור שלהם‬
‫הצטמצם להר בלבד — ועל כן הפסיקו להזכיר את שם אחוזת הכתר על הטביעות‪,‬‬
‫תחילה בטביעות 'למלך' מטיפוס ‪ ,XII‬ולאחר מכן בחריתות המעגליות ובטביעות‬
‫הוורדה‪ .‬ועוד ייתכן להסיק‪ ,‬שפיתוח מואץ של אזורים חקלאיים סביב ירושלים —‬
‫בעמק רפאים מצד אחד ובחבל בנימין מהצד האחר — חיפה במידה מסוימת על‬
‫אובדן השטחים בשפלה‪ ,‬וחייב שינוי בהיערכות שהתבססה בעיקר על ארבע אחוזות‬

                                                                    ‫המלך המסורתיות‪.‬‬
‫הממצא של טביעות החותם מחבל בנימין משלים את תמונת השינויים במנהל‬
‫הקנקנים ומשמעותו בהיסטוריה של יהודה‪ 45 .‬ידיות שהוטבעו בטביעות חותם‬
‫מהטיפוסים הקדומים נמצאו באתרים בחבל בנימין (כ‪ 7%-‬מסך כל ממצא הידיות‬
‫מהטיפוסים הקדומים)‪ .‬נקודות הריכוז היו במצפה (‪ 27‬ידיות) ובגבעון (‪ 17‬ידיות)‪,‬‬
‫לעומת ידית אחת שנמצאה בח'ירבת אל‪-‬בורג'‪ .‬מצפה וגבעון היו אפוא שני אתרי‬
‫מנהל חשובים מצפון לירושלים‪ ,‬שקיבלו עודפי קנקנים מאתרי הריכוז העיקריים‪,‬‬
‫אולי ישירות ואולי דרך ירושלים כחלוקה משנית של עודפי קנקנים שהועברו‬
‫לבירה‪ .‬לעומת זאת‪ 121 ,‬ידיות שהוטבעו בטביעות חותם מהטיפוסים המאוחרים‬
‫נמצאו באתרים בחבל בנימין (כ‪ 25%-‬מהממצא)‪ ,‬כאשר בצד גידול ניכר בחשיבותה‬
‫של גבעון — מ‪ 17-‬ידיות מהטיפוסים הקדומים ל‪ 63-‬ידיות מהטיפוסים המאוחרים‬
‫— וגידול מסוים בחשיבותה של מצפה — מ‪ 17-‬ידיות מהטיפוסים הקדומים ל‪38-‬‬
‫ידיות מהטיפוסים המאוחרים — תופסת ח'ירבת אל‪-‬בורג' מקום מרכזי עם ממצא‬
‫של ‪ 15‬ידיות שהוטבעו בטיפוסים המאוחרים‪ ,‬וכן גם תל אל‪-‬פול עם חמש ידיות‬
‫שהוטבעו בטיפוסים המאוחרים‪ .‬תופעה זו בולטת גם באמצע המאה הז' לפנה"ס‪,‬‬
‫כאשר באתרים בחבל בנימין נמצאו ‪ 70‬ידיות שנחרתו בחרותות מעגליות — כ‪25%-‬‬
‫מן הממצא‪ ,‬כמו שיעור טביעות 'למלך' מהטיפוסים המאוחרים‪ .‬גם בשלב זה‬
‫המשיכה גבעון להיות העיר המרכזית בחבל בנימין עם ממצא של ‪ 33‬ידיות חרותות‪,‬‬
‫ולצידה מצפה (‪ 17‬ידיות)‪ ,‬ח'ירבת אל‪-‬בורג' (‪ 15‬ידיות) ותל אל‪-‬פול (ארבע ידיות)‪.‬‬

‫‪ 5	 8‬ראו לעניין זה את הפרטים לעיל‪ ,‬פרק ד‪ ,1 ,‬וכן את אלה שהובאו בטבלה של ליפשיץ‪ ,‬סרגי‬
                                                                           ‫וקוך‪ ,2010 ,‬עמ' ‪.17‬‬
   248   249   250   251   252   253   254   255   256   257   258