Page 256 - עידן האימפריות
P. 256
254פרק ח
המסופר אצל הרודוטוס (ב ,)157 ,צרו המצרים על אשדוד 29שנים ,עד ללכידתה
של העיר 68.על שאר ערי החוף בפלשת אין כל מידע 69,אולם סביר להניח ,שבמהלך
שנות 'השלום האשורי' הן קיימו קשרים הדוקים עם מצרים ,ושהן היו הראשונות
להכיר במעמדה של כ'ממלכה יורשת' 70.בכל מקרה ,ביסוס השליטה המצרית
בפלשת היה מהיר ,וממלכות פלשת המשיכו לשמור לה אמונים גם בראשית שנות
השלטון הבבלי באזור .על רקע חשיבותה של פלשת כ'שער הכניסה' למצרים מובנת
הימצאות המצודה במצד חשביהו והעדות לנוכחותם של שכירים מצרים בשכבה
bVIIIביבנה ים ,וגם באשקלון ,בעקרון ובתמנה ,ובדומה למבצרים המצריים שהיו
באותה עת במגדול ובדפנה71.
לא ברור מה הייתה מידת העניין של המצרים בחלקיה הפנימיים של הארץ,
וכמה מאמץ הם השקיעו כדי לבסס את שלטונם שם .עם זאת ,נוכחותו של פרעה
כבר בשלב זה .ראו קיניץ ,1953 ,עמ' ;20ספלינג'ר ,1976 ,עמ' ;147-133רדפורד ,1992 ,עמ' 6 8
.448-444 69
ראו לעיל ,הערה 120בעמ' .198על העדויות הארכיאולוגיות לכיבוש המצרי ראו את דעת 7 0
החופרים (דותן ופרידמן ,1967 ,עמ' ,11הערה ;141 ,46דותן ואחרים ,1971 ,עמ' ;115דותן 71
ופורת ,1982 ,עמ' ,)58-57וראו את ביקורתו של ונדרהופט ,1999 ,עמ' .72-71
ראו רדפורד ,1992 ,עמ' .442כל שידוע על עקרון הוא ,שבשלהי המאה הז' לפנה"ס חלה בעיר
ירידה מסוימת מהשיא שהיה בשלטון אשור (דותן וגיטין ,תשנ"ד ,עמ' .)25-23עם זאת ,אין
לדעת אם ירידה זו התרחשה לפני השתלטות מצרים על האזור ,במהלך ימי שלטונה או בשלהי
התקופה.
עדות יפה לקשרים בין ערי החוף למצרים נמצאת במכתבו של אדון מלך עקרון אל מלך
מצרים ערב הכיבוש הבבלי .ראו פורטן ,1981 ,עמ' .52-36
נוה ( ,1962עמ' )99היה הראשון שהציע לייחס את הקמת מצד חשביהו לשכירי חרב של
פסמתיך הראשון ,לפני כיבושו בידי יאשיהו .ואולם הוא חזר בו מהצעה זו (אחח"א ,עמ'
,)557ותמך בהצעתם של תדמור ( ,1966עמ' ,102הערה )59ושל סטריינג' ( ,1966עמ' )138
לייחס את השכירים היוונים במקום ליאשיהו (והשוו גם להצעתו הקודמת של קרוס,1962 ,
עמ' .)42הצעה זו התקבלה על דעת רבים מהחוקרים ,למעט מי שחזרו להצעתו המקורית של
נוה ותמכו בקיומם של שני שלבים נפרדים בתולדות האתר (אשל ,תשמ"ו-תשמ"ז ,עמ' .)236
הנטייה במחקר המודרני לחזור לדעתו המקורית של נוה נראית כיום מסתברת יותר על רקע
ההיסטוריה של האזור ועל רקע ניתוח הממצא הארכיאולוגי .לדיון ממצה בממצא החומרי
במצד חשביהו ובמאפייניו של האתר ,ובהשוואתו לממצא בשאר אתרי החוף ,ראו פנטלקין,
תש"ס ,בעיקר בעמ' ,2001 ;70-66בעיקר עמ' .147-128על חשיבותם של השכירים במצרים
בימי שלטונו של פסמתיך ועל המצודה במצד חשביהו במסגרת זו ,ראו רדפורד ,1992 ,עמ'
.444-443בנושא זה ראו גם את דעתם של מילר והייס ,1986 ,עמ' ;389נאמן ,תשמ"ט ,עמ'
;60-56פינקלשטיין ,1995 ,עמ' ;148ונדרהופט ,1999 ,עמ' ;80-78קלטר ,1999 ,עמ' .42על
ההקבלה בין האוכלוסייה במצד חשביהו לבין המצב במבצרים המצריים שהתקיימו באותה
עת בגבול מצרים (מגדול ודפנה) ראו נאמן ,תשמ"ט ,עמ' .58-57לאור הממצאים הללו אין
לקבל את הצעתו החריגה של ונינג ( ,1989עמ' )196-169לאחר את הקמת האתר לימי יהויקים,
ונראה שבשנה החמישית לשלטונו ( 604לפנה"ס) הוא כבר חרב (נאמן ,תשמ"ט ,עמ' .)58
