Page 261 - עידן האימפריות
P. 261

‫מערכות הקנקנים המוטבעים בהקשר כרונולוגי‪-‬היסטורי‪-‬ארכיאולוגי  ‪259‬‬

‫הזה הממצאים מתוארכים כולם למחצית השנייה של המאה הז' לפנה"ס‪ ,‬ובעיקר‬
‫כלי חרס מקבילים לאלה של שכבה ‪ II‬בלכיש‪ ,‬טביעות 'למלך' מאוחרות וחרותות‬
‫מעגליות‪ .‬יוצא אפוא שהשלב השני של המרכז ברמת רחל הוקם לפני שנכנסה‬
‫לשימוש מערכת טביעות הוורדה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אפשר גם להציע שהקמתו של מרכז זה‬

        ‫והכנסתה של המערכת החדשה קשורות לאותו שלב מנהלי בתולדות יהודה‪.‬‬
‫השינוי הבולט במערכת המנהל היהודאית בשלהי המאה הז' לפנה"ס הוא‬
‫הופעתן המחודשת של השפלה ועריה‪ .‬לאחר חורבן השפלה בשנת ‪ 701‬לפנה"ס‬
‫נחלשה כאמור האחיזה היהודאית בחבל זה‪ ,‬ורק במחצית השנייה של המאה הז'‬
‫נוסדה לכיש מחדש‪ 87.‬יש לשער שגם מרכזים משניים אחרים נבנו אז בשפלה‬
‫ובהם בולטים עזקה ותמנה (תל בטש)‪ .‬בלכיש נמצאו ‪ 24‬טביעות ורדה (כ‪10%-‬‬
‫מהממצא)‪ ,‬ולפי זה הייתה לכיש המרכז השלישי בחשיבותו במערכת טביעות‬
‫הוורדה‪ .‬מניתוח הממצא עולה‪ ,‬שבדומה לממצא מרמת רחל‪ ,‬לא נמצאו טביעות‬
‫ורדה מתחת לרצפות של שכבה ‪ .II‬ואולם בשונה מרמת רחל‪ ,‬מתחת לרצפות של‬
‫שכבה ‪ II‬בלכיש לא נמצאו גם ידיות מטיפוס אחר ('למלך' או חרותת מעגלית)‪.‬‬
‫הדבר נובע מהפער היישובי הרחב בין שכבות ‪ III‬ל‪ II-‬בלכיש‪ 88.‬נראה אפוא‬
‫שבדומה להקמת השלב השני במרכז המנהלי ברמת רחל‪ ,‬גם לכיש (שכבה ‪)II‬‬
‫הוקמה כאשר נכנסה לשימוש מערכת טביעות הוורדה — בראשית השליש האחרון‬
‫של המאה הז' לפנה"ס‪ .‬עם זאת חשוב להדגיש‪ ,‬שלמרות עלייתה המחודשת של‬
‫לכיש‪ ,‬נראה שהמרכז המנהלי של שכבה ‪ II‬היה רק צל חיוור של קודמו‪ .‬לא רק‬
‫הממצא הארכיאולוגי מעיד שהעיר הייתה קטנה ודלה לעומת קודמתה‪ 89,‬אלא גם‬
‫ממצא טביעות החותם מעיד על כך‪ :‬אם בשכבה ‪ ,III‬משלהי המאה הח' לפנה"ס‪,‬‬
‫נמצאו בלכיש כ‪ 56%-‬מכלל טביעות 'למלך' מהטיפוסים הקדומים‪ ,‬הרי בשכבה‬
‫‪ II‬נמצאו רק ‪ 10%‬מכלל טביעות הוורדה‪ 90.‬הבדל זה במספר הידיות שנמצאו‬
‫בלכיש משקף שוני עמוק במעמד‪ :‬בשלהי המאה הז' לפנה"ס לכיש לא הייתה‬
‫עוד מרכז איסוף ראשי של המערכת כמו שהייתה מאה שנה לפני כן‪ ,‬אלא מרכז‬
‫מנהל משני של הממלכה‪ .‬רוב הקנקנים שנמצאו בלכיש נמסרו כנראה או הועברו‬
‫לפקידים או לאנשי צבא שחנו בלכיש כחלק מתמיכת השלטון המרכזי בחידוש‬
‫הקמתו וביסוסו של המקום‪ .‬גם במקרה זה דומה שמקורם של הקנקנים היה‬
‫בעודפים מירושלים‪ ,‬לאחר שנתקבלה בה האספקה ממרכז האיסוף הראשי שהיה‬

                                                                           ‫ברמת רחל‪.‬‬

‫ראו נאמן‪ ,‬תשמ"ט‪ ,‬עמ' ‪ ;70‬אוסישקין‪2004 ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;92-90‬כץ‪ ,‬תשס"ח‪ ,‬עמ' ‪ ;124‬דגן‪ ,‬תשס"א‪,‬‬           ‫‪8	 7‬‬
                                                                                 ‫עמ' ‪.210-207‬‬
                                                                                               ‫‪8	 8‬‬
                                                            ‫ראו אוסישקין‪2004 ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.91-90‬‬    ‫‪	89‬‬
                                   ‫ראו על כך את הסיכום של אוסישקין (‪2004‬א‪ ,‬עמ' ‪.)92-91‬‬         ‫‪	90‬‬

                                            ‫ראו על כך ליפשיץ‪ ,‬סרגי וקוך‪ ,2010 ,‬עמ' ‪.21-18‬‬
   256   257   258   259   260   261   262   263   264   265   266