Page 266 - עידן האימפריות
P. 266
264פרק ח
וכמה עשרות אתרי חנייה 109.גם היישוב בספר המזרחי תוארך בידי חוקרים אחדים
לתחילת המאה הז' לפנה"ס 110,אלא שגם במקרה זה ,בחינה מחודשת של הנתונים
מראה שברוב המקרים יש לאחר את הפריחה בספר המזרחי לשלהי המאה הז'
לפנה"ס ,ובכל מקרה רק לאחר נסיגת אשור יכלה יהודה להתפשט לאזור יריחו,
שעד אז השתייכה לפחוות שומרון111.
בעין גדי לא נמצאו ידיות נושאות טביעות ורדה מתחת למפלס הרצפות .כל
טביעות הוורדה נמצאו מעל הרצפות ,ושלוש החרותות המעגליות נמצאו במכלולים
מעורבים 112.נראה אפוא שבדומה להקמת מרכזי המנהל ברמת רחל ובלכיש,
ובדומה למצב בשפלה ובבקעת באר שבע ,המרכזים בספר המזרח (ומערך המצודות
ואתרי החנייה שנסמך אליהם) הוקמו בזמן קיומה של מערכת טביעות הוורדה
ולא לפני כן .את 11טביעות הוורדה נראה לפרש כחלק מתמיכת השלטון המרכזי
בפקידים ובמפקדי צבא שישבו בעין גדי ,תמיכה שהיה אפשר לבצע בעודפי איסוף
הקנקנים.
לסיכום ,תיארוך מערכת טביעות הוורדה לשליש האחרון של המאה הז' לפנה"ס,
בשילוב עם ניתוח תפוצת הטביעות האלה והמידע על הקשרן הסטרטיגרפי ,יחד
עם נתונים ארכיאולוגיים שנאספו בשנים האחרונות — כל אלה מעידים על חזרה
לתאריך המקובל בארכיאולוגיה להתפשטותה מחדש של יהודה לאחר המכה
שספגה מידי אשור בשלהי המאה הח' לפנה"ס ,כלומר השליש האחרון של המאה
הז' לפנה"ס .יוצא אפוא שיש לזנוח את המונח 'הארכיאולוגיה של ימי מנשה'113
כמגדיר את ההתפתחות היישובית ביהודה במחצית הראשונה של המאה הז' לפנה"ס
בימי שלטונו של מנשה .נראה שבשנים הרבות של שלטונו הוסיפה יהודה להתקיים
כממלכה וסאלית של אשור במגבלות שהוטלו עליה לאחר מסע סנחריב ,ומערכת
המנהל שלה לא הגיעה למחוזות שמחוץ לחבל ההר .המסקנה העולה היא ,שיש
להעדיף את המונח 'הארכיאולוגיה של ימי יאשיהו' ,ולקבוע שבזמנו ידעה יהודה
שגשוג יחסי ,הרחיבה את פעילותה דרומה ומזרחה ואת תחומה לאזורים שנפגעו
במסע סנחריב ,וזאת בפעם האחרונה בתולדותיה ,עשורים אחדים לפני החורבן114.
תפוצתן של טביעות הוורדה משקפת את התפשטות המנהל היהודאי לאזורים
שבהם לא יכלה יהודה לפעול כל עוד שלטה אשור במרחב סוריה וארץ-ישראל.
לאחר נסיגת אשור בראשית השליש האחרון של המאה הז' לפנה"ס ,החל שיקום
השפלה עם הקמת המרכז בלכיש ,ובאזור הוקמו ככל הנראה מרכזים נוספים —
109ראו ליפשיץ ,תש"ס ,עמ' ,326-317ושם ספרות נוספת; פאוסט ,2008 ,עמ' .170
1 10פינקלשטיין ,1992 ,עמ' ;178-177פאוסט ,2008 ,עמ' .181
1 11ראו נאמן ,תשמ"ט; שטרן ,1994 ,עמ' .400
112ראו שטרן2007 ,א.
1 13פינקלשטיין.1994 ,
114ראו קוך וליפשיץ ,תשס"א.
