Page 269 - עידן האימפריות
P. 269
מערכות הקנקנים המוטבעים בהקשר כרונולוגי-היסטורי-ארכיאולוגי 267
הקנקנים מאותו טיפוס שיוצרו לפני החורבן 122,המשך הטבעת טביעות חותם על
הידיות או על גוף הקנקנים ,המשך ריכוזם לאותו אתר איסוף מרכזי ,ואף המשך
המנהג של העברת עודפי קנקנים למרכזי מנהל משניים ובראשם ירושלים .בתקופה
זו המשיך המרכז המנהלי ברמת רחל לשמש באותו התפקיד ששימש לפני חורבן
ירושלים ,והממצא הארכיאולוגי אינו מעיד על שינוי או על משבר כלשהו בתולדות
האתר .שלב הבנייה השני באתר המשיך להתקיים ולפעול בתקופה זו ללא שינוי
נראה לעין123.
עדות להמשך פעילותה של מערכת המנהל במאה הו' לפנה"ס אפשר לראות
במצבור קנקנים שנחשפו ברמת רחל ועל גופם טביעות פרטיות וטביעות אריה ,לצד
אותם קנקנים שעל ידיותיהם טביעות 'יהוד' מהטיפוסים המוקדמים ,וכולם דומים
לקנקני הוורדה משלהי תקופת הברזל .מחקר הטין שממנו נעשו הקנקנים מעיד
שאתר הייצור המרכזי עבר משפלת יהודה לסביבת ירושלים .נתונים אלה מעידים
שהקנקנים הוסיפו להיות מיוצרים ביהודה גם במאה הו' לפנה"ס כחלק ממערך
הייצור הרגיל של כלי החרס ,וכחלק בלתי נפרד ממערכת מנהל הקנקנים שהוטבעו
בטביעות חותם.
הבסיס היישובי והחקלאי של מערכת מנהל הקנקנים הצטמצם לעומת זה שהיה
ידוע לפני החורבן .אזור חברון כבר לא נכלל בתחום הפחווה ,ואזור עמק האלה
היה כעת בגבול הפחווה ,אבל משקלו במנהל ובכלכלה הלך והצטמצם .פחוות
יהודה הקיפה את השטח הקטן שמצפון לירושלים ,חבל בנימין ,ומדרום לה —
האזור של 'עמק המלך' לרגלי רמת רחל ,וככל הנראה גם את צפון הר יהודה עד
גבולה הפחווה בבית צור 124.התיאור המקראי על גורלו של חבל בנימין בימי
החורבן והגלות ,יחד עם החפירות הארכיאולוגיות באתריו המרכזיים של אזור זה
1 22הדוגמה הבולטת להמשכיות זו בתרבות החומרית היא בהמשך ייצור קנקני האגירה המוכרים
במאה הו' ,ובהמשך גם במאות הה' והד' .הקנקנים הללו ,מהתקופות השונות ,מאופיינים
בצורה סגלגלה או דמויית שק ,עם בסיס קמור ,צוואר צר ,כתפיים מעוגלות ,שפה עבה ונטויה
כלפי חוץ ,וארבע ידיות מעוגלות דמויות אוזן יוצאות מכתף הקנקן אל הדופן שלו .כלים אלה
מציגים אפוא את מאפייני הקנקנים משלהי תקופת הברזל ,שעל הידיות של מקצתם הוטבעו
טביעות ורדה .הקנקנים שיוצרו במאות הו' עד הד' המשיכו את מסורת הייצור המקומית ,והם
נפוצו רק בתחום פחוות יהוד .טיפוס זה של קנקן הוגדר טיפוס א בטיפולוגיה של שטרן ,וראו
שטרן ,תשל"ג ,עמ' ;106-105ליפשיץ ,תשס"ד ,עמ' .232
1 23בניגוד לדעתו של אהרוני ,לא נמצאו ברמת רחל ראיות לחורבנו של שלב הבנייה השני של
המרכז המנהלי ,שהוסיף להתקיים בראשית המאה הו' לפנה"ס ,ואין עדויות לפער יישובי
בתקופה זו .ראו מצד אחד את קביעתו של אהרוני ( ,1964עמ' ,)120וראו לעומתו את מסקנות
המחקר המחודש של ממצאי חפירות אהרוני ומפרויקט החפירות המחודשות ,שמהם עולה
שהאתר הוסיף להתקיים גם במאה הו' לפנה"ס .ראו על כך ליפשיץ ,1999 ,עמ' ;476-473
ליפשיץ ,גדות ,ארובס ואומינג ,תשע"ה ,עמ' .65
124על המחוזות בפחוות יהודה הבבלית והפרסית ,ראו ליפשיץ.2015 ,
