Page 271 - עידן האימפריות
P. 271

‫מערכות הקנקנים המוטבעים בהקשר כרונולוגי‪-‬היסטורי‪-‬ארכיאולוגי  ‪269‬‬

‫ומהתקופה הרומית המוקדמת‪ 131.‬בחפירות של גרשון אדלשטיין באתר נמצאה‬
‫ידית 'למלך' מהטיפוס המאוחר‪ 132,‬וידית נוספת עם טביעה 'למלך' מאוחרת נמצאה‬
‫בחפירות של נורית פייג ועומר עבד‪-‬רבו‪ ,‬בצד שתי ידיות שהוטבעו בטביעת‬
‫אריה‪ 133.‬בחפירותיו של יובל גדות התגלו עוד שתי ידיות 'למלך' מהטיפוסים‬
‫המאוחרים בצד שתי טביעות ורדה‪ 134.‬ניתוח כלי החרס וטביעות החותם הביא את‬
‫גדות למסקנה שח'ירבת א‪-‬ראס הייתה מיושבת בעיקר במאה הז' לפנה"ס‪ 135,‬וממצא‬
‫כלי החרס וטביעות האריה מעיד על המשך היישוב באתר גם לאחר חורבן ירושלים‪,‬‬
‫במאה הו' לפנה"ס‪ 136.‬בצד הכפר של ח'ירבת א‪-‬ראס התגלו ברחבי העמק מתקנים‬
‫חקלאיים רבים‪ ,‬בעיקר מתקני מיצוי להפקת יין ושמן‪ ,‬ובכולם נחשפו כלי חרס‬
‫משלהי תקופת הברזל ומהתקופה הפרסית‪ 137.‬מלבד החווה בח'ירבת א‪-‬ראס‪138,‬‬
‫מוכרים באזור זה גם חווה (?) וגתות בבית צפאפה;‪ 139‬מערת מגורים סמוך למלון‬
‫הולילנד;‪ 140‬ומתקנים וחוות ככל הנראה גם במנחת‪ ,‬בגבעת משואה ובאתרים קטנים‬

                                                                             ‫אחרים‪141.‬‬
‫אף על פי שאין רצף סטרטיגרפי באתרים קטנים כאלה‪ ,‬שיערו גרינברג‬
‫וצינמון‪ ,‬על בסיס הכרונולוגיה של טביעות החותם‪ ,‬שאזור עמק רפאים שימש חבל‬
‫היין הדרומי‪-‬מערבי של ירושלים משלהי המאה הח' ועד המאה הה' לפנה"ס‪142.‬‬
‫בעקבות חוקרים קודמים הם קשרו את ההתפתחות בעמק רפאים בשלהי המאה‬
‫הח' לפנה"ס להתפתחותה של ירושלים באותה העת‪ .‬בעקבות הצעתו של נאמן‬

                                                   ‫‪ 1	 31‬גדות‪ ,2015 ,‬עמ' ‪ ,13-8‬ושם ספרות קודמת‪.‬‬
                                                        ‫‪ 1	 32‬אדלשטיין‪ ,2000 ,‬עמ' ‪ ,47‬ואיור ‪.6 :12‬‬

‫‪ 	133‬פייג ועבד‪-‬רבו‪ ,‬תשנ"ה‪ ,‬עמ' ‪ .66-65‬הידיות לא התפרסמו בצורה מסודרת ולכן לא הוכנסו‬
                                                                  ‫לקורפוס הכולל שנמנה כאן‪.‬‬
                                                                           ‫‪ 1	 34‬גדות‪ ,2015 ,‬עמ' ‪.11‬‬
                                                                               ‫‪ 	135‬שם‪ ,‬עמ' ‪.13-11‬‬

               ‫‪ 	136‬ראו ליפשיץ‪2011 ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ ,2015 ;63-62‬עמ' ‪ ;240-238‬ליפשיץ וגדות‪ ,‬תשס"ט‪.‬‬
                                                              ‫‪ 1	 37‬גרינברג וצינמון‪ ,2006 ,‬עמ' ‪.223‬‬

                                       ‫‪ 1	 38‬ראו פייג‪ ,1996 ,‬עמ' ‪ ;7-3‬אדלשטיין‪ ,2000 ,‬עמ' ‪.63-39‬‬
                                                                ‫‪ 1	 39‬ראו פייג‪ ,2003 ,‬עמ' ‪.238-191‬‬
                                                                     ‫‪ 1	 40‬בן אריה‪ ,2000 ,‬עמ' ‪.24-1‬‬

‫‪ 	141‬גרינברג וצינמון (‪ ,2006‬עמ' ‪ ,236-234‬וטבלה מס' ‪ )2‬מזכירים ‪ 35‬גתות (שמונה ברוגם גנים‪,‬‬
‫‪ 16‬סמוך למנחת‪ ,‬חמש בגבעת משואה‪ ,‬ארבע בבית צפאפה‪ ,‬ושתיים בח'ירבת אר‪-‬ראס)‪ ,‬לצד‬
‫מספר רב של מתקנים מטויחים כמו בורות איגום ומערות אחסנה‪ .‬היעדרן של ממגורות כמו‬
‫אלה שנחשפו במוצה והיעדרן של מכלאות בעלי חיים המוכרות מרחבי הר יהודה מעידים גם‬
‫כן על מרחב גדול ששימש אחוזת מלך והתמחה בגידולים להפקת שמן ויין‪ .‬על נושא זה ראו‬

                                                                 ‫גם פאוסט‪ ,2003 ,‬עמ' ‪.53-37‬‬
                                                         ‫‪ 1	 42‬גרינברג וצינמון‪ ,2006 ,‬עמ' ‪.238-236‬‬
   266   267   268   269   270   271   272   273   274   275   276