Page 272 - עידן האימפריות
P. 272
270פרק ח
ובהתבסס על הדיון המפורט של ליפשיץ וגדות 143,הציעו ליפשיץ וונדרהופט
שהתפתחות עמק רפאים קשורה להקמתו של המרכז המנהלי ברמת רחל תחת
שלטון האימפריה האשורית ,ולא כחלק מהתפתחותה של ירושלים 144.ההצעה
מתבססת על ההנחה שצמיחתו של עמק רפאים בסביבתה של ירושלים הייתה
קשורה לארגון האחוזות המלכותיות של ממלכת יהודה בשלהי המאה הח'
ובראשית המאה הז' לפנה"ס ,ככל הנראה בעקבות הפיכתה של יהודה לממלכה
וסאלית של האימפריה האשורית .נראה שעמק רפאים התפתח לכדי אחוזה
מלכותית (ממש[י]ת?) כדי לספק שמן ויין למנהל המקומי .הסבר זה מבהיר את
הריכוזיות בייצור היין המתבטאת בריכוז המתקנים החקלאיים שלא ליד יישובים,
בתהליך הפקתו ואחסנתו ,ובתפקיד של רמת רחל כמרכז מנהלי לאורך התקופה
הארוכה שבה הייתה פעילות חקלאית בעמק .צביונו המנהלי והכלכלי של אזור
עמק רפאים ,הקשר בינו לבין המרכז המנהלי ברמת רחל והעדויות הארכיאולוגיות
להמשכיות הייצור והפעילות במקום עד ראשית התקופה ההלניסטית הם עדות
ברורה לקיומו ולהמשך תפקודו גם בשלטון בבל ,בדומה לחבל בנימין שמצפון
לירושלים145.
כאשר משלבים את נתוני מערכת טביעות האריה בדיון ההיסטורי והארכיאולוגי,
מתבררת נקודת מוצא חשובה :מערכת טביעות החותם וגם אתר האיסוף המרכזי
ברמת רחל לא היו קשורים ולא שאבו את כוחם מבית המלוכה בירושלים או
ממערכת המנהל של הממלכה ,שהרי אלה חרבו ועברו מן העולם .קיומה של מערכת
טביעות האריה כהמשך למערכות הטביעות שפעלו משלהי המאה הח' ,במאה הז'
ובראשית המאה הו' לפנה"ס והמשך קיומה של רמת רחל בדיוק באותם פרקי זמן
מעידים שמקור סמכותם היה באימפריה השלטת ביהודה ,שכן זהו מקור הכוח
היציב והקבוע בפרק הזמן שלפני חורבן ירושלים ואחריו ,וגם האינטרסים והצרכים
שלו נשארו קבועים .ההמשכיות במנהל הקנקנים היא עוד עדות לרצונה של
האימפריה הבבלית לשמור על יציבות ביישוב הכפרי ,במערכת הייצור החקלאית
שסביב ירושלים ובמערכת המנהל שעטפה אותם מתוך המרכז ברמת רחל ,גם לאחר
חורבן ירושלים ושינוי מעמדה של יהודה מממלכה וסאלית לפחווה.
הנתונים המספריים של מערכת טביעות האריה מחזקים קביעה זו ,שכן ריכוז
הידיות ברמת רחל — 71ידיות שהן 55%מסך כל הממצא — הוא חסר תקדים
1 43ראו נאמן ,2001 ,עמ' ;280-260ליפשיץ וגדות ,2008 ,עמ' .96-88
144ליפשיץ וונדרהופט ,2011 ,עמ' .50-49בנושא זה ראו כבר את הצעתם של גרינברג וצינמון,
,2006עמ' .239-238
1 45לא ברורה עמדתו ולא ברורים הנתונים שעליהם מתבסס פאוסט בסדרה של פרסומים (;2003
;2007 ;2004תשס"ב; תשס"ט) ,שבהם הוא מתעקש לטעון שיישובי המרחב של עמק רפאים
ניטשו בראשית המאה הו' ויושבו מחדש בתקופה הפרסית ,ובהתבססו על כך אפילו יוצר
תיאוריה בדבר המשבר ביישוב הכפרי ביהודה.
