Page 275 - עידן האימפריות
P. 275
מערכות הקנקנים המוטבעים בהקשר כרונולוגי-היסטורי-ארכיאולוגי 273
כמרכז מיוחד ויוצא דופן באיכותו ובפארו ,ככל הנראה בשל מעמדה כמייצגת
השלטון האימפריאלי וכמקום שאליו מרכזים את התוצרת החקלאית שמשמשת
לתשלום המס השנתי לאימפריה.
שנית ,התקופה הפרסית היא חלק מתקופה ארוכה מאוד של התפתחות רצופה,
ללא חורבנות וללא אירועים שניתן להשתמש בהם כעוגן כרונולוגי להבנת התרבות
החומרית .בין החורבן הבבלי של שנת 586לבין מלחמות החשמונאים באמצע המאה
הב' לפנה"ס אין חורבנות או אירועים העשויים לשמש עוגן כרונולוגי להבחנה בין
שלבים שונים בתהליכי התפתחותה של התרבות החומרית .לא רק שברצף הארוך
הזה של 400שנה קשה להפריד בין שלבי משנה בתרבות החומרית ,אלא גם מרבית
הממצאים הקדומים נעלמו ונזרקו בלי שלב כלשהו שבו חורבן היה יכול 'להקפיא'
תרבות חומרית המייצגת שלב אחד נתון בתוך הרצף הזה .בתוך תהליך ארוך כזה
של המשכיות בתרבות החומרית יימצאו הממצאים הקדומים בדרך כלל בתוך בורות
אשפה ,בתוך מילויים מתחת למפעלי בנייה מאוחרים מהם או בשולי היישובים,
כאשר בתוך האתרים שהוסיפו להתקיים ללא הפסקה בתקופה הפרסית וההלניסטית
יימצא תמיד ממצא דל מאוד מהתקופה הפרסית עצמה147.
על רקע הגורמים הללו מובן מדוע לא מוצאים בתרבות החומרית סימנים
שיעידו על שינויים שהתחוללו במעבר מהשלטון הבבלי לזה הפרסי-אחימני.
לפיכך אין בידינו מאפיינים להגדיר את 200שנות השלטון הפרסי ביהודה כתקופה
ארכיאולוגית מובחנת ,ואין בידינו נתונים לחלק את התקופה הפרסית לתקופות
משנה .כל החלוקות לתקופות ולתקופות משנה מבוססות אפוא על השלכת המידע
ההיסטורי על הממצא הארכיאולוגי ,ולרוב תוך פרשנות שמרנית ולא מספיק
ביקורתית של הטקסטים המקראיים .לחוקרים שעוסקים בתקופה זו ביהודה
ובאזורים השכנים ,היו השקפות ברורות על התהליכים ההיסטוריים שהתרחשו
במרחב במאות הו'–הג' לפנה"ס' :תקופת הגלות' והתקופה ה'בתר-גלותית'' ,הארץ
הריקה' לפני התקופה הפרסית וה'שיבה ההמונית' בראשית התקופה ,השיא
הדמוגרפי בימי עזרא ונחמיה (גם אם מקצת החוקרים הקדימו את נחמיה לעזרא ,או
1 47על רקע נתונים אלה טענו כבר אולברייט וקניון שהממצא הארכיאולוגי מעיד על הפסקה
בחיים העירוניים ביהודה ,ועל התרכזות היישוב בכפרים .ראו קניון .1979 ,אהרוני ( ,1956עמ'
,1964 ;108עמ' )120וקלסו (קלסו ואחרים ,1968 ,עמ' )38טענו שבתקופה הפרסית התרכזו
בתי המגורים מחוץ לתחומיהן המוגדרים של הערים שהתקיימו בתקופה הקודמת ,ועל כן הם
לא נחשפו בחפירות הארכיאולוגיות .שטרן ( ,2001עמ' )462-461הוסיף הסבר ,המתאים יותר
לממצא מהתקופה הפרסית ,ולפיו אין הממצא המועט משקף בהכרח את המציאות ההיסטורית,
אלא הוא תוצאה של נטישת היישובים בתקופה הפרסית ואי-ישובם מחדש בתקופה מאוחרת
יותר ,ועל כן השכבה עליונה נשחקה והיטשטשה .יתרה מזאת ,פעולות הבנייה המסיביות
בתקופה ההלניסטית המאוחרת ובתקופה הרומית ,שכללו במקרים רבים ביצורים ומכלולים
אדריכליים רחבים ,ייתכן שפגעו בשרידי היישוב מהתקופה הפרסית.
