Page 280 - עידן האימפריות

‫‪ 278‬פרק ח‬

‫לפינתו הצפונית‪-‬מערבית על פני שטח של כ‪ 600-‬מ"ר (כ‪ 20-‬מ' רוחבו וכ‪ 30-‬מ'‬
‫אורכו)‪ ,‬סמוך לבריכה הצפונית הגדולה של שלב הבנייה השני‪ .‬דומה שהתוספת‬
‫לא תוכננה כמבנה עצמאי‪ ,‬אלא כהרחבה למכלול הקיים — הרחבה למגדל המערבי‬
‫המתנשא מעל עמק רפאים‪ .‬מבנה זה הושתת במפלס נמוך מהמגדל‪ ,‬והיה אולי גבוה‬
‫כמגדל עצמו‪ .‬ייתכן שזהו ההסבר לעוצמתן של תעלות היסוד בעומק של כשניים‬
‫עד שלושה מ'‪ ,‬וברוחב של כ‪ 2.5-‬מ'‪ .‬בתוך תעלות היסוד הושתתו קירות המבנה‪,‬‬
‫תחילה כקירות תמך כנגד הסלע בתעלות היסוד‪ ,‬ומעליהם כקירותיו של מבנה‪-‬‬
‫העל‪ 161.‬החתכים של הקירות ששרדו בעומק תעלות היסוד מעידים על טכניקת‬
‫בנייה ייחודית‪ ,‬שאינן מוכרת מהאזור‪ .‬בטכניקת בנייה זו‪ ,‬שאפשר לכנותה ‪‘Half‬‬
‫’‪ ,casting‬הונחו אבני גיר גדולות מול הקיר בנדבכים גדולים ושווים‪ .‬פני האבן‬
‫סותתו‪ ,‬והשאר פנה כלפי פנים הקיר‪ .‬מסת הבנייה בתוך הקיר הפכה ליחידה חזקה‬
‫ואחידה‪ ,‬ולתוכה נשפכה תערובת אפורה של חומר מליטה‪ ,‬אפר וסיד‪ ,‬שהעניקה‬
‫למבנה חוזק יוצא דופן ואיכות של בטון‪ .‬עד כה‪ ,‬רק מקטע של רצפה נחשף‪ ,‬וגם‬
‫רצפה זו ייחודית בשיטת בנייתה‪ .‬היא הונחה על שכבת בטון בעובי של כ‪ 15-‬ס"מ‬

‫על פני תשתית של אבני גיר מסותתות‪162.‬‬
‫יש עדויות ברורות לזמנו של שלב הבנייה הזה‪ ,‬משלהי המאה הו' ועד שלהי‬
‫המאה הד' לפנה"ס‪ ,‬עם שני שלבי משנה‪ .‬לאור ייחודיות טכניקת הבנייה ועוצמה‬
‫המבנה‪ ,‬שאין לו מקבילות במרחב‪ ,‬סביר להניח מעורבות של השלטון הפרסי‬
‫באתר‪ 163.‬זאת ועוד‪ ,‬במחקר הגן‪ ,‬שהתפרס מסביב לצידו המערבי של הארמון‪,‬‬
‫נמצאה צמחייה ייחודית ונדירה ובה גם צמחים שלראשונה הופיעו בלבנט‪164.‬‬
‫עם הצמחים הללו נמנית הופעתם הראשונה של עץ האתרוג ושל עץ אגוז המלך‪.‬‬
‫פריחתם של עצים אלה בגן ברמת רחל‪ ,‬יחד עם הפאר יוצא הדופן של המבנה ושל‬
‫הגן מעידה על הקשר של המקום לשלטון האימפריאלי‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬נשתלו ופרחו‬
‫בגן גם ארז הלבנון ועץ השדר‪ ,‬שגם הם יובאו ממרחקים אל אזור שאין הם מצויים‬
‫בו בדרך כלל‪ ,‬וכן עצי ערבה וליבנה‪ ,‬הרווחים בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אולם לרוב בנחלים‬
‫עם שפע מים ולא בספר המדבר הארץ‪-‬ישראלי‪ .‬בצד כל אלה נמצאו עדויות גם‬
‫לצמחי מים‪ ,‬ולצמחייה רגילה יותר בגינות ובגנים במרחב‪ ,‬כמו הדס‪ ,‬גפן‪ ,‬תאנה‬

‫ורימון‪.‬‬
‫בפינתו הדרומית‪-‬מזרחית של האתר נחשף בור רחב ממדים שבו מאות כלי‬
‫חרס ובהם עשרות קנקני אגירה‪ ,‬שעל ידיות של אחדים הוטבעו טביעות 'יהוד'‬

‫‪ 161‬ליפשיץ‪ ,‬גדות‪ ,‬ארובס ואומינג‪ ,‬תשע"ה‪ ,‬עמ' ‪.83-77‬‬
‫‪ 162‬שם‪ ,‬עמ' ‪.82-79‬‬

‫‪ 163‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;89-88‬ליפשיץ‪ ,‬גדות‪ ,‬ארובס ואומינג‪ ,‬תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪.72-70‬‬
‫‪ 164‬ראו ליפשיץ‪ ,‬גדות ולנגוט‪ ;2012 ,‬לנגוט‪ ,‬גדות‪ ,‬פורת וליפשיץ‪ ;2013 ,‬ליפשיץ‪ ,‬גדות‪ ,‬ארובס‬

‫ואומינג‪ ,‬תשע"ה‪ ,‬עמ' ‪.88-86‬‬