Page 276 - עידן האימפריות
P. 276

‫‪  274‬פרק ח‬

‫שראו בעזרא דמות דמיונית)‪ ,‬ההמשכיות הברורה בתוך התקופה הפרסית — מהמאה‬
  ‫הה' למאה הד' ולמאה הג' לפנה"ס‪ ,‬שהיא כבר ראשיתה של התקופה ההלניסטית‪.‬‬

‫מבחינת המידע על התרבות החומרית של התקופה הפרסית‪ ,‬נראה שחוץ‬
‫מהממצא מרמת רחל‪ ,‬שיידון בהמשך‪ ,‬ומהממצאים מהאתר הקטן אך החשוב בעין‬
‫גדי‪ 148,‬אין בכל יהודה שכבה מוגדרת מהתקופה הפרסית שיש בה מכלול ברור‬
‫ומוגדר של כלי חרס‪ .‬אפילו בירושלים הממצאים העיקריים מהתקופה הפרסית הם‬
‫פזורת חרסים וממצא קטן (בייחוד טביעות 'יהוד') טיפוסיים לתקופה זו‪ 149.‬היישוב‬
‫בתקופה הפרסית ובתקופה ההלניסטית המוקדמת התרכז בעיר דוד‪ ,‬בחלקה העליון‬
‫של השלוחה‪ ,‬ורוב החפירות הארכיאולוגיות נערכו מחוץ לשטחו של יישוב זה‪150.‬‬
‫בתוך השטח המיושב‪ ,‬כמו שעלה מחפירות מקאליסטר ומחפירותיה של אילת מזר‪,‬‬
‫נחשפו חרסים רבים מהתקופה הפרסית‪ ,‬וגם טביעות חותם מרובות‪ ,‬אך גם כאן‬

‫‪ 1	 48‬אחד היישובים המובהקים של התקופה הפרסית ביהודה הוא שכבה ‪ IV‬בעין גדי‪ .‬ראו סקירה‬
‫מקיפה אצל שטרן ומצקביץ'‪2007 ,‬ג‪ .‬מזר ודונאייבסקי (‪ ,1966‬עמ' ‪ ,1967 ;189-188‬עמ' ‪–137‬‬
‫‪ )138‬תיארכו את היישוב מהתקופה הפרסית לשלהי המאה הו' או לראשית המאה הה' ואת‬
‫סופו לשלהי אותה המאה או לראשית המאה הד' לפנה"ס‪ .‬אבל כיום ברור‪ ,‬בעיקר לאור מחקר‬
‫הקרמיקה האטית שנחשפה באתר‪ ,‬שהיישוב המשיך להתקיים עד אמצע המאה הד' לפנה"ס‬
‫(שטרן‪2007 ,‬ה‪ ,‬עמ' ‪ .)230‬ממצא חומרי עשיר באופן יוצא דופן נחשף בשכבה זו‪ ,‬ובכלל זה‬
‫טביעות חותם‪ ,‬קרמיקה מקומית אופיינית למאה הה' לפנה"ס וקרמיקה אטית‪ .‬ראו על כך‬
‫מזר ודונאייבסקי‪ ,1963 ,‬עמ' ‪ ,59‬ולוחות ‪ ;D:2; E:2; G:1-2‬מזר‪ ,‬דותן ודונאייבסקי‪,1966 ,‬‬
‫עמ' ‪ .39–38‬המחקר המחודש של טביעות החותם מטיפוס 'יהוד' תומך במסקנות אלה (שטרן‪,‬‬
‫ליפשיץ וונדרהופט‪ ;2007 ,‬ליפשיץ וונדרהופט‪ ,2011 ,‬עמ' ‪ ,)762-760‬וראו עוד להלן‪ .‬הממצא‬
‫של חמש הידיות שהוטבעו בטביעות אריה מחייב כאמור להניח‪ ,‬שעין גדי המשיכה להתקיים‬

                                                            ‫לפחות בחלק מהמאה הו' לפנה"ס‪.‬‬
‫‪ 1	 49‬ראו ליפשיץ‪2011 ;2009 ,‬א; ליפשיץ וונדרהופט‪ ,‬תשס"ח; פינקלשטיין‪2008 ,‬ב; ‪ .2010‬נראה‬
‫שבחלקה הצפוני של שלוחת עיר דוד יש ממצא רב למדי מהתקופה הפרסית‪ ,‬רובו במילויים‬

          ‫מתחת למבנים מאוחרים‪ ,‬שנבנו ככל הנראה לפני התקופה ההלניסטית המאוחרת‪.‬‬
‫‪ 	150‬במסגרת זו יש להגדיר את חפירות קניון בשטחים ‪( A, F, O, W, K, N‬שלא לציין את השטחים‬
‫‪ B, D, E‬במדרון המזרחי של הגבעה הדרומית‪-‬מערבית)‪ ,‬חפירות יגאל שילה בשטחים ‪B,‬‬
‫‪ D, E, G‬וחפירות רוני רייך ואלי שוקרון בשטחים ‪ .A, B‬ראו בפירוט ליפשיץ‪ ,2009 ,‬עמ'‬
‫‪ .13-12‬חוץ מהממצא בעיר דוד‪ ,‬וכפי שהראה כבר אביגד‪ ,‬כל הגבעה הדרומית‪-‬מערבית‬
‫הייתה נטושה משלהי תקופת הברזל ועד ראשית התקופה ההלניסטית‪ .‬רק חרסים מעטים‬
‫וממצא קטן מועט מהתקופה הפרסית נחשפו‪ ,‬ברוב המקרים‪ ,‬במילויים מהתקופה ההלניסטית‬
‫ובייחוד מהתקופה הרומית‪ ,‬בלא כל הקשר סטרטיגרפי‪ .‬ראו אביגד‪ ,1972 ,‬עמ' ‪ ,1983 ;95‬עמ'‬
‫‪ ,63-61‬והשוו גם לגבע‪2000 ,‬א‪ ,‬עמ' ‪2003 ;24‬א‪ ,‬עמ' ‪2003 ;208‬ב‪ ,‬עמ' ‪ .524‬קביעה זו מקובלת‬
‫על דעת חוקרים רבים‪ ,‬וראו קניון‪ ,1974 ,‬עמ' ‪ ;255-188‬צפריר‪ ,1977 ,‬עמ' ‪ ;36‬גבע‪;1983 ,‬‬
‫‪2000 ;1994‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ;158‬גבע ורייך‪ ,2000 ,‬עמ' ‪ ;42‬גבע ואביגד‪2000 ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ;218‬שילה‪,1984 ,‬‬
‫עמ' ‪ ;23‬טשינגהאם‪ ,1985 ,‬עמ' ‪ ;85‬ברושי וגיבסון‪ ;1994 ,‬פינקלשטיין‪1999 ,‬ג‪ ,‬עמ' *‪ ;28‬דה‪-‬‬
‫גרוט ואריאל‪ ,2005 ,‬עמ' ‪ ;68-67‬ליפשיץ‪ ,2005 ,‬עמ' ‪ ;213-212‬ליפשיץ וונדרהופט‪2007 ,‬ב‪,‬‬

                                                                                 ‫עמ' ‪.112-108‬‬
   271   272   273   274   275   276   277   278   279   280   281